כך נראית טרנסמיזוגניה

אזהרת טריגר: תיאור של מקרים טרנספוביים, בעיקר כלפי נשים טרנסיות, ג'נדרקוויריות נשיות וא/נשים שונות על הקשת הטרנסית-נשית.

 

הטקסט הבא הוא תרגום שלי לטקסט "what transmisogyny looks like" מאת האקטיביסטית האמריקאית והמהממת טובי היל-מאייר.

את הטקסט הזה התחלתי לתרגם כבר לפני כמה חודשים, בעקבות מספר מקרים של טרנסמיזוגניה שהופנו כלפי וכלפי חברות קרובות אחרי צעדת השרמוטות שלקחתי חלק בארגונה, אך רק לאחרונה הצלחתי לסיים את התרגום. אני מקווה שהמונח ייובא לשיח המקומי, ונוכל להתחיל לסמן ולפרק טרנסמיזוגניה בקהילות שלנו.

הטקסט לא לחלוטין נאמן למקור. נעשו שינויים קלים כדי להתאימו לפוליטיקה המקומית, אך ברוב המקרים היה ממש מפתיע לגלות כמה הדברים דומים כאן ובארה"ב, ופשוט קישטתי את הפוסט בלינקים רלוונטיים המציגים את המצב בארץ.

לקריאה נוספת, אני מאוד ממליץה על הפוסט הזה של אמה גולדילוקס, חברה טובה ואקטיביסטית שאני מעריךה המון, גם על האקטיביזם שלה וגם על הכתיבה היוצאת מהכלל שלה.

כך נראית טרנסמיזוגניה

טרנסמיזוגניה היא אחד המושגים המשמעותיים בהבנה שלי את העולם בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין לא מדובר מחוץ למספר מצומצם של מעגלים אקטיביסטים. כמעט תמיד כשאני מדברת על טרנסמיזוגניה, אני נאלצת להסביר מה זה. בקצרה אפשר לומר שטרנסמיזוגניה היא ההצטלבות בין טרנספוביה למיזוגניה שמופנית נגד נשים טרנסיות, אבל התשובה היבשה והאקדמית הזאת לא באמת מצליחה להסביר את החוויה החזקה והמוחשית של טרנסמיזוגניה בחיים.

הנה רשימה מוגבלת של דוגמאות לאיך נראית טרנסמיזוגניה. כל דוגמא מייצגת סיפור (או עשרות סיפורים) שעומד מאחוריה.

מערכות יחסים ואלימות מינית

כשנשים טרנסיות שחוו אלימות מינית או אלימות במשפחה, נדחות משירותים שנועדו לסייע לנשים במקרים כאלה, כי הצרכים של נשים טרנסיות נחשבים פחות חשובים מחוסר הנוחות ההיפותטי שהנוכחות שלהן עשויה לגרום לאחרות, זאת טרנסמיזוגניה.

כשאקטיביסטיות מעודדים א/נשים לא להאבק למען הנגשה של השירותים האלה לנשים טרנסיות, בגלל האפשרות שזה ימנע גישה לשירותים האלה מגברים טרנסים, זאת טרנסמיזוגניה.

כשאני, באופן אישי, ביקשתי תמיכה אחרי שבן זוגי הטרנס התעלל בי, ופעיל.ה ג'נדרקוויר אמר.ה לי שבגלל שאני אישה טרנסית, ושהרגשתי הקלה כשדיברתי על זה עם נשים סיסג'נדריות שחוו התעללות, אז כנראה שהמצאתי את כל הסיפור בנסיון להרגיש כמו "אישה אמיתית" כי יש לי בן-זוג מתעלל, זאת הייתה טרנסמיזוגניה.

כשאישה טרנסית מוצאת את האומץ לדבר בפתיחות על אלימות או אונס ששרדה בילדותה, רק כדי שיאמרו לה שהכאב שלה פחות חשוב מחוויות הסקסיזם של נשים סיסג'נדריות, זאת טרנסמיזוגניה.

ביטוי מגדרי

כאשר נשים טרנסיות עם נראות נשית, או שמחזיקות בהגדרה בינארית מואשמות בהנצחה של תפקידי מגדר בינאריים, תוך התעלמות מהעובדה שנשים סיסג'נדריות רבות, אולי אפילו יותר, עושות בדיוק את אותו הדבר, זאת טרנסמיזוגניה (כשמי שהוגדרה במין "נקבה" כשנולדה,  ובעלת נראות נשית, מואשמת בהנצחת תפקידי מגדר בינאריים, זאת פמפוביה).

כשכל אספקט בנראות המגדרית של נשים טרנסיות נבחן ומסומן כהיפר-נשי, ולכן כמזויף, או לא נשי מספיק, ולכן גברי, בעוד שאותן תכונות בדיוק היו נחשבות לנורמליות אצל נשים סיסג'נדריות, זאת טרנסמיזוגניה.

כשמרחבים המיועדים לטרנסים על  הקשת הגברית מקבלים בוצ'ות שהוגדרו במין "נקבה" כשנולדו, אבל לא נשים בוצ'ות טרנסיות, זאת טרנסמיזוגניה. (כשגברים טרנסים פמים מודרים ממרחבים כאלה, זו פמפוביה).

531850_10200319486964004_548548532_n

פוליטיקה ואקטיביזם

כשמניחים שנשים טרנסיות וג'נדרקוויריות נשיות הן קונפורמיסטיות, א-פוליטיות וחלשות בעוד שגברים טרנסים וג'נדרקווירים גבריים הם רדיקלים, חזקים ומגניבים, זאת טרנסמיזוגניה (ופמפוביה, ויצירה של "היררכית חתרנות").

ספציפית, כשאני מתלבשת באופן בוצ'י או ג'נדרפאק, וא/נשים מניחים שאני רדיקלית ובעלת ידע ונותנים לי תשומת לב, אבל כשאני נשית מתעלמות ממני, זאת טרנסמיזוגניה (ופמפוביה, ויצירה של "היררכית חתרנות").

כשאומרים לנשים טרנסיות שהן בורות או לא מבינות בפוליטיקה אם הן מתנגדות לנסיונות הניכוס שעושים גברים טרנסים למונחים מבזים שהופנו ספציפית נגד נשים טרנסיות ולא נגד גברים טרנסים, זאת טרנסמיזוגניה.

כשכמעט כל קבוצה טרנסג'נדרית במדינה שבה אני גרה (וככל הנראה גם במדינות רבות אחרות) מנוהלת ע"י גברים טרנסים ורוב המשתתפים בה הם גברים טרנסים, ובכל זאת א/נשים מתלוננים על כך שנשים טרנסיות "משתלטות על השיח" ומצביעים על פעילה אחת ספציפית כאילו זה מקרה מייצג עבור כל הקהילה, זאת טרנסמיזוגניה.

כשיש בעיר רק קבוצת תמיכה טרנסג'נדרית אחת, והיא מיועדת לגברים טרנסים בלבד, או שיש רק אתר אחד גדול ברשת שאפשר לקבל בו מידע על ניתוחים, והוא מיועד לגברים טרנסים בלבד, או רק קרן אחת שמציעה סיוע כלכלי בגישה לניתוח, והיא מיועדת לגברים טרנסים בלבד, זאת טרנסמיזוגניה.

פריווילגיות גבריות

כשפמיניסטיות אומרות לנשים טרנסיות שהן צריכות להפסיק להיות אסרטיביות וחזקות כי זה סימן לפריווילגיות גבריות, בעוד שהן מעודדות נשים סיסג'נדריות להיות חזקות ואסרטיביות, זאת טרנסמיזוגניה.

כשנשים טרנסיות מרגישות מחוייבות להיות בשקט, להביע דעות רק לעיתים רחוקות ולא לתפוס עמדות מנהיגות מתוך חשש שיתפשו אותן כגברים או שיאשימו אותן בפריווילגיה גברית, זאת טרנסמיזוגניה.

כשנשים טרנסיות מפחדות לנתח או לדון במקום שפריווילגיות גבריות תופסות בחייהן, בגלל העובדה שהאשמות בפריווילגיות גבריות משמשות כנשק כדי להשתיק, לבייש ולעוות את המגדר שלהן, זאת טרנסמיזוגניה.

כשנשים טרנסיות אוזרות את האומץ לנתח ולדון במקום שפריווילגיות גבריות תופסות בחייהן, ומגיעות למסקנות שונות מהתפישה הפמיניסטית הסיסג'נדרית הדומיננטית, והתגובה היא שזה בגלל שהן פשוט לא מבינות פריווילגיות או שהן בורות לגבי פמיניזם, זאת טרנסמיזוגניה.

 

קהילה ומערכות יחסים

כשמרחבים המיועדים ל"נשים וטרנסג'נדרים" מאפשרים לטרנסג'נדרים על הקשת הגברית להשתתף בהם בלי שום שאלה, אבל א/נשים טרנסג'נדריות על הקשת הנשית נמצאות במבחן, ואלו שאינן "טרנסיות מספיק" מתבקשות לעזוב, זאת טרנסמיזוגניה.

כשלאותם מרחבים המיועדים ל"נשים וטרנסג'נדרים", או אפילו מרחבים פתוחים, מגיעים עשרות גברים טרנסים, אבל רק 1-2 נשים טרנסיות (אם בכלל), זאת טרנסמיזוגניה (זה מצביע על כך שנשים טרנסיות לא מרגישות מוזמנות, לא סומכות על המארגנות/ים או שלא עשו להן אאוטריץ').

כשמרחבים של נשים קוויריות מכלילים טרנסיות מבחינת מדיניות, אבל בפועל נשים טרנסיות שמגיעות זוכות להתעלמות או לא נכללות בדיון, זאת טרנסמיזוגניה.

אמנם העדפות אישיות של פרטנריות/ים זה נושא מורכב, אבל כשחלקים משמעותיים של קהילות נשים קוויריות תופשות גברים טרנסים כנחשקים במיוחד או מזדהות כ"טרנס-צ'ייסריות", בזמן שברור שלא יחשבו לצאת או ליצור מערכות יחסים עם נשים טרנסיות, זאת טרנסמיזוגניה (ובמקרים מסוימים, טרנספוביה כללית ופטישיזציה סיסקסיטית).

כשא/נשים שנמשכות לנשים ופגשו רק מספר מועט של נשים טרנסיות, מכריזים שלעולם לא יצאו עם אישה טרנסג'נדרית, זאת טרנסמיזוגניה. (תחשבו על זה, אם אדם לבן היה מכריזה שלעולם לא ת/יצא עם אישה שחורה, במיוחד אם הוא מכירה רק 2-3 נשים שחורות, היינו אומרות שזה גזעני).

סקסואליזציה

כשהדרך העיקרית לאבחן פטיש טרנסווסטיזם או ניוש הוא לבדוק האם קיימת הנאה מינית, ונשים טרנסיות שנהנות מהמיניות שלהן עלולות להיות מאובחנות כך, ועל ידי כך לאבד את הזכויות הרפואיות שלהן כטרנסיות, זאת טרנסמיזוגניה.

כשמשיכה לגברים וחוסר עניין בסיפוק מיני עצמי הן דרכים להוכיח שאין לך פטיש טרנסווסטיזם או ניוש, זאת טרנסמיזוגניה.

כשרופאים מנסים להגיע לרמות טסטוסטרון נמוכות בהרבה מהרמה הממוצעת של נשים סיסג'נדריות, וכשחוסמי הטסטוסטרון הנפוצים ביותר גורמים לירידה בחשק-המיני בנוסף לחסימת טסטסטרון, זאת טרנסמיזוגניה. (כשנשים טרנסיות מבקשות את זה בשביל עצמן זה יותר מורכב, אבל כנראה עדיין מושפע באיזושהי דרך מטרנסמיזוגניה).

***

ואלו רק הדוגמאות שחשבתי עליהם אתמול בלילה. אפילו לא הזכרתי בעיות הנוגעות לאכיפת החוק ולבתי-כלא. אילו חוויות נוספות של טרנסמיזוגניה חוויתן אתן?

תודה רבה לשירי אייזנר שתירגמה את הטקסט הזה יחד איתי.

תודה לפמיניסטיות טרנסמיזוגניות שעזרו לי במוטיבציה לתרגם את הפוסט

 945147_10200457916984668_408336637_n

עושות שינוי – מצעד הגאווה בירושלים 2013

את הדברים הבאים אמרתי על הבמה הקטנה בתחילת מצעד הגאווה בירושלים אתמול:

שלום.

קוראות לי דןוג, אני פעילה קווירית אנרכיסטית מהקהילה הטרנסג'נדרית ומהקהילה הביסקסואלית.

מצעד הגאווה בירושלים השנה הוא בסימן המאבק הלהט"בי בכנסת, מאבק שנראה שקיבל תאוצה בתקופה האחרונה, עם הקמת השדולה נגד הומופוביה בכנסת והצעות החוק האחרונות של ח"כ מרב מיכאלי נגד אפליה של א/נשים טרנסג'נדריות והצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג לביטול סעיף המין בתעודת הזהות.

כמובן שא/נשים רבים בקהילה שמחות על ההתפתחויות האלה, ונראה לי חשוב לדבר לא רק על היתרונות של המאבק הפרלמנטרי, אלא גם על המגבלות שלו. קודם כל אני חושבת שחשוב לזכור שהרוב המוחלט של חברות וחברי הכנסת הם סטרייטים, וככאלה הם לא יכולים באמת לייצג את האינטרסים של להטבא"קיות. הם יכולות לנסות, הן יכולים לרצות באמת לעזור, אבל סטרייטים תמיד יוכלו לייצג אותנו רק באופן חלקי ביותר.

בנוסף אני חושב שחשוב לזכור שלכל הצעת חוק כזו קדמו מאבקי שטח להטבא"קיים, מאבקים שיזמו והובילו פעילות להטבא"קיות. כמו למשל פרויקט גילה גולדשטיין להעצמה כלכלית של א/נשים טרנסג'נדרים שעוזר לטרנסיות שמתמודדות עם טרנספוביה בעבודה או שמתקשים לשכור דירה בגלל טרנספוביה, כמו ציון יום הזיכרון לנפגעות השנאה הטרנספובית ב-20 בנובמבר, יום הנראות הביסקסואלית ב-23 לספטמבר וקיום מצעדי הגאווה ברחבי הארץ. בלי המאבקים האלה הצעות החוק האלה בחיים לא היו מוצעות, ובלי המשך המאבקים האלה אין להן סיכוי להפוך לחוקים, להיאכף ולעשות שינוי אמיתי.

אני מאמינה שכקהילה, כאקטיביסטים, כלהטבא"קיות שרוצות לשנות את המצב הקיים ולהתנגד לדיכוי שלנו, יש לנו את הכוח לעשות את זה. אבל אנחנו צריכות לזכור שהמאבק הפרלמנטרי הוא עוד חלק קטן של המאבק הזה, זה לא מתחיל ולא נגמר שם. אנחנו יודעות הרי שהמאבק הזה נמצא גם בחיים שלנו, ביום-יום שלנו, במשפחות שלנו, בשכונות שלנו, במקומות העבודה שלנו וברחובות שלנו.

אנחנו צריכות לפעול בסולידריות בין קבוצות להטבא"קיות שונות, וגם בתוך הקהילה עצמה עלינו להיאבק בביפוביה, בטרנספוביה, באייספוביה (מחיקה ואלימות שמופנות כלפי א/נשים א-מיניות). בין השאר על-ידי כך שניצור נראות גם לאלו שהן בלתי נראות בדרך-כלל. שנזכיר שאנחנו קהילה מגוונת ומתפתחת עם המון זהויות שונות, רצונות שונים וצרכים שונים. שניתן מקום גם לאלו מאיתנו שאינן נורמטיביות. שנזכור שהשחרור שלנו תלוי גם בשחרור של אחרות.

למאבקים פרלמנטריים יש כמובן את היתרונות שלהם. גם אם בסופו של דבר הצעות חוק שלא עוברות עוזרות רק בהעלאת נושאים להטבא"קיים לשיח הציבורי, אבל חשוב שנזכור שאלה לא המאבקים היחידים שלנו, ושהמאבק הזה תלוי במאבקים האחרים שלנו.

מהומות סטונוול - גאווה עושות ברחוב

מהומות סטונוול – גאווה עושות ברחוב

המטרייה הג'נדרקווירית

בזמן האחרון אני שומעת כל מני דעות שונות של א/נשים סיסג'נדרים על זהות ג'נדרקווירית, ומהי ג'נדרקוויריות. אז כדי להבהיר: ג'נדרקוויר זה לא "גבר בשמלה", ג'נדרקוויר לא אומר "מי שמתנגד למגדר", וגם לא "אישה שרוצה פריווילגיות גבריות בלי להיות טרנס", כל אלה הם בעיקר הסברות הטרנספוביות והבינאריות שלכן.

ג'נדרקוויריות היא מטרייה של זהויות מגדר, כמו ש"אשה" או "גבר" הן זהויות מגדר. ג'נדרקוויריות היא לא זהות אחת אחידה ורציפה, אלא מגוון של זהויות לא נורמטיביות, עם מגוון פרקטיקות, מגוון תפישות ומגוון חוויות שונות. אנסה לתת כאן כמה הגדרות של זהויות ג'נדרקוויריות שאני מכירה כדי שבתקווה תוכלו לוותר קצת על התפישה הדיכוטומית קווירפובית שלכן. אבל לפני זה, כמה הערות חשובות:

  • הגדרות אלה מייצגות את דעת הכותבת בלבד ואינן מתיימרות לייצג את אלו/ה שאינן/ם מזדהים/ות איתן.
  • המטרייה מאגדת רק מי שמזדהות/ים איתה, וכל הגדרה בה תקפה רק למי שמזדהה עם ההגדרה הזו.
  • ההזדהות המגדרית של אדם לא בהכרח מעידה על פרקטיקה מגדרית או על לשון פניה מועדפת. כדי לדעת כיצד לפנות לג'נדרקוויר/ית, שאלו אותה/ו! לפנות למישהי/ו לא לפי איך שהיא מבקש, זה אקט אלים וטרנספובי.
  • המטרייה היא חלקית ודינמית, כל אחת מוזמן/ת להגדיר מחדש עבור עצמה/ו את המגדר שלו/ה, את הפרקטיקות המגדריות שלה/ו וכו'.
  • גנדרקוויריות רבים מזדהות ביותר מזהות מגדרית אחת, אל תניחו שבגלל שמישהי הזדהה בדרך מסוימת, היא שוללת הזדהויות אחרות.

tumblr_m1xhms1KvX1qdsrt0o1_1280-Copy-Copy_zps5674fbe5

ג'נדרקוויר:
מי שלא מזדהה תמיד לגמרי כגבר או תמיד לגמרי כאשה. כלומר: מי שמגדרה לא תואם להגדרות הדיכוטומיות "גבר/אשה".

קוויר:
זהות מקיפה המתארת כל מי שחורג/ת מההטרונורמה. במטרייה הג'נדרקווירית המונח מתאר התנגדות להגדרות או זהות הקוראת תיגר על הדיכוטומיה המגדרית.

ביג'נדר:
מי שמזדהה בו זמנית תחת שני מגדרים או גם עם המגדר שאיתו נולד/ה וגם עם מגדר אחר.

גמיש/ה מגדרית (ג'נדר פלואיד):
מי שמזדהה בתקופות שונות תחת זהויות מגדריות שונות, או שמזדהה לפעמים תחת זהות מגדרית מסוימת ולפעמים לא.

חסר.ת מגדר (ג'נדרלס, א-ג'נדר):
מי שלא מזדהה תחת קטגוריות מגדריות או שרעיון המגדר לא רלוונטי לגביו/ה.

טרנסג'נדרקוויר:
מי שלגמרי לא מזדהה עם המגדר שהוענק לו/ה בלידה אך מזדהה רק באופן חלקי עם מגדרים אחרים או שמזדהה גם כג'נדרקוויר וגם כטרנסג'נדר, לפעמים מתוך הדגשה של רצון לשינויים פיזיים.

מגדר שלישי/מגדר אחר:
מי שיש לו/ה זהות מגדרית שאינה זהות גברית ואינה זהות נשית.

אשת/איש אמצע:
מי שמזדהה במקום כלשהו על הרצף שבין 2 או יותר מגדרים שונים (לדוגמא: באמצע בין גבר לאישה, אבל יותר קרוב לאשה).

ג'נדרבלנדר/ג'נדרפאק:
מי שמשלב/ת בין מאפיינים שונים של מגדרים שונים.

זהויות ג'נדרקוויריות נוספות כוללות:
גבר ג'נדרקוויר, אשה ג'נדרקוויר, פאנג'נדר, פוליג'נדר, מולטיג'נדר, גבר-גמיש, אשה-גמיש, פמית, בוצ'ה, אוחצ' וזהויות נוספות רבות___________________________________________________

עדכון: למי שמעוניינת, ציפי ערן המהממת תירגמה את הפוסט הזה לאנגלית

הזכות להיות נורמלית, או: אין גאווה בנישואים

בימים האחרונים נפוץ ברחבי האינטרנט קמפיין למען נישואים חד מיניים של הארגון השמרני "הקמפיין לזכויות אדם" (מוכר גם כ-HRC, Human Rights Campaign והארגון ההומואי למען להטבא"ק נורמליות) המוני א/נשים וארגונים החליפו את תמונות הפרופיל בפייסבוק לסימן "=" ורוד על רקע אדום כדי להביע את תמיכתם במתן הזכות להומואים להתחתן כמו סטרייטים, לחיות כמו סטרייטים ולהיות סטרייטים.

 602179_247887008682275_231393332_n

נראה שהעיתוי מצליח להגדיר היטב אירוניה מהי. הקמפיין הזה שקיבל תפוצה כ"כ רחבה ותמיכה כ"כ רחבה, מתרחש בדיוק בשבוע שלפני יום הנראות הטרנסג'נדרית שיתקיים ב-31.03. כמובן שזה לא משנה, כי כשאפשר לדבר על הזכות שלנו להיות כמו כולם, להראות כמו כולם, לשאוף לאותה דרך חיים כמו הדובדבן המבחיל שבהטרונורמה, למה שיהיה למישהו אכפת שאנחנו לוקחות את המרחב מהטרנסג'נדרס והג'נדרקוויריות?..

הקמפיין הזה משקף היטב את יחסי הכוחות בתוך קהילת הלהטבא"ק, יחסי כוחות שנובעים באופן ישיר מפרדיגמות להטבא"קופוביות. הקמפיינים שיזכו לתשומת לב, תפוצה רחבה ותקציב יהיו אלה שפונים לא/נשים נורמטיבים, אלה שחיים חיים נורמטיבים ולא מערערים על הסדר הקיים אלא מבקשים להיטמע בו, להפוך לחלק ממנו ובכך גם לחזק ולתחזק אותו. למי אכפת שנשים טרנסיות נרצחות, שאין הכרה בכלל בקיום של א-מיניות או מתקיפות ובריונות כלפי נוער להטבא"קי, כשהומואים רוצים להתחתן כמו סטרייטים?

המאבק לנישואין הוא מאבק שבמהותו הוא אנטי להטבא"קי ואנטי שוויוני. נישואין הם, ותמיד היו הסדר כלכלי פטריארכלי הנותן פריווילגיות לאלו המשתתפות בו על חשבון אלו שלא. הבקשה להיות חלק מהמוסד הזה נותנת לו לגיטימציה ומחזקת אותו, ובכך מחלישה להטבא"קים שלא מעוניינים בנישואים וא/נשים לא נשואות בכלל.

 644724_244383545699288_1921053120_n

במקום לדרוש להפוך לחלק מהמערכת הזו שאומרת לנו איך לאהוב, כמה, איפה ואת מי, עלינו לשאוף לפרק אותה מהיסוד. פעילות ליברליות אוהבות לטעון שמכיוון שהמערכת הזו לא תתפרק מחר בבוקר, עלינו לתמוך בנישואים "חד מיניים" (מונח כה טרנספובי, אבל מה עוד אפשר לצפות מליברליות) כי זה צעד לשוויון במסגרת המערכת הקיימת, אלא שבזה אנחנו מקבלות את המערכת ההטרוסקסיטית הקיימת כלגיטימית.

כמו שאמר האנתרופולוג רוי רפפורט "הסכמה להשתתף בביצוע טקס חברתי היא חלק מהאישרור וההבנייה של כוחו החברתי של הטקס". כלומר, בעצם זה שאני מתחתןת, אני נותן את האישור שלי, ההסכמה שלי, ההצבעה שלי על חתונה כטקס חברתי בעל משמעות וחשיבות ומחזקת את הכח החברתי שלו.

כדי להראות סולידריות עם הקהילה הלהטבא"קית, אולי עדיף שנפסיק עם הקמפיינים למען הזכות של להט"ב להיות נורמאליים בדיוק כמו הסטרייטים, ודווקא עכשיו, יומיים לפני יום הנראות הטרנסג'נדרית, נתמקד בלהביע סולידריות עם טרנסג'נדרס.

_______________________________

לקראת יום הנראות הטרנסג'נדרית אתן מוזמנות  להוסיף לתמונת הפרופיל בפייסבוק תג טרנסג'נדרי בקישור הזה, לשתף פוסטים בנושאי טרנסג'נדריות מכאן, להדפיס את הדף הזה ולתלות בשירותים ציבוריים או לעשות כל דבר אחר שיוצר נראות טרנסג'נדרית וג'נדרקווירית.

480141_4917003317112_122053946_n

החיים בזמן מלחמה

 **אזהרת טריגר, פוסט זה מכיל תיאורים של הטרדות רחוב ותקיפות על  רקע מיני ומגדרי**

335979_3812583107297_505275994_o

*אני בכניסה לשוק הכרמל, בא.ה לשבת על ספסל שבדיוק מישהו הניח עליו בקבוק בירה.
הוא אומר לי לא לזרוק את הבקבוק כי יש אנשים שאוספים.
אני עונה שאני גם אוסף, לוקחת את הבקבוק ומתיישב.
ואז הוא מניח את היד שלו על הירך שלי, מעל הברך, ממשש אותה ושואל "אם אני אאסוף בקבוקים גם אני אהיה כזה שמן?"

*אני הולך ברחוב וגבר עובר לידי. הוא מושיט יד ונוגע בשיער שלי.

הוא ממשש את התלתלים שלי שכבר מגיעים לי עד הכתפיים ואומר שאני צריך להסתפר.

אני מסתכל עליו. לא עונה. אחרי כמה שניות הוא מוריד את היד שלו מהשיער שלי ואני ממשיךה ללכת.

* אני מחליףה לחצאית מאחורי בניין כלשהו, כי פחדתי לצאת מהבית ולנסוע באוטובוס בחצאית. מצאתי עגלת קניות ריקה שתעזור לנו באיסוף, אז אני יושב.ת בינתיים על גדר אבן נמוכה של איזה בניין ומחכה לחברות שלי.

גבר צעיר עוצר לידי ומעיר איזו הערה על החצאית שלי. אני מתעלםת ואז הוא מחזיק בחצאית שלי בחלק התחתון.

אני אומר לו שיעזוב אותי ומושךת את החצאית מהיד שלו. הוא ממשיך ללכת.

אני מוריד את החצאית ונשארת לחכות לחברות שלי במכנסיים.

*אני הולכת לי בתלאביב עם חצאית וקוקיות.
בתחילת הערב מוכרת בקיוסק מעירה לי הערות טרנספוביות אז אני מחליט.ה לא לקנות אצלה.
כמה שעות מאוחר יותר מישהו מצפצף לי עם הרכב שלו כשאני עם חברות בדרך לבית של אחד מהם. אני מתעלםת ממנו ממנו.
הוא צועק לי "מה זה הקוקיות האלה, יא הומו, יא מזדיין", אני עונה "לך תמות" אז הוא נוסע אחרי וזורק בקבוק בירה שמתנפץ על הקיר ליד הראש שלי.

18273_4457383106894_3113961_n

שמתי לב שכמעט בכל המקרים בהם אני מוצאת את עצמי מחופצןת ע"י זרים ברחוב, או שגבולות הגוף שלי נחדרים, פיזית ומילולית, זה קורה על רקע חריגה שלי מנורמה כזו או אחרת. אם זה מבנה הגוף שלי שחורג מגבולות המקובל, מגבולות מה שמותר לפי שלטי החוצות והפרסומות, אם זה השיער שלי שהאורך והבלגניסטיות שלו ממזמן כבר חרגו ממסגרת המצופה ממני, ובעיקר כשאני חורגת מגבולות המגדר הגברי. זה גורם לי לתהות לגבי התפקיד שהטרדות הרחוב לוקחות במשטור ונרמול הגופים שלנו, ההופעה שלנו וההתנהגות שלנו.

נראה שכשעשרות אלפי הפרסומות המציצות אלי מכל עבר, ההורים, בתי הספר והמורות, התוכניות בטלוויזיה והסרטים בבתי הקולנוע, העיתונות ושאר המדיה והתרבות נכשלו בנרמול שלי זו הופכת להיות מטרה של כל אחד ואחד מהא/נשים ברחוב. כמו צבא שלם שמגויס למען המטרה, למען המלחמה בלא נורמטיבי, מוכן ומזומן להזכיר לי על בשרי את חשיבותה של התעמולה שאני מתכחש לה. להזכיר לי שכדאי לי לציית, או שאאלץ לשאת בתוצאות.

שמתי לב גם שכשאני חורג ממגבלות המגדר הגברי, בלבישת חצאיות, איפור, משיכה מינית ורומנטית שלא מופנית רק כלפי נשים או כל סוג של חריגה אחרת כמות ההטרדות שאני חווה נוטה לזנק גבוה במיוחד, אבל עדיין נשארת נמוכה מכמות ההטרדות של נשים סביבי (גם נשים שהחזות שלהן נורמטיבית לחלוטין). אותם החיילים שתוקפים אותי רק כשאני חורגת מהמגבלות שהוטלו עלי ע"י החברה נכונים לתקוף נשים בכל פעם שאלו מעיזות להתקיים במרחב הציבורי.

האם קיומן של נשים במרחב הציבורי גם הוא חריגה מנורמה כלשהי? נורמה לפיה לנשים אין מקום במרחב הציבורי? כי הן לא ההגמוניה. הן לא גברים סטרייטים סיסג'נדרים, אז אין להן זכות לא להתקיים במרחב הציבורי בלי להיות מוטרדות. הטרדות הרחוב הן עוד חזית של הפטריארכיה במלחמתה הממושכת נגד נשים. עוד דרך להזכיר להן על בשרן את נחיתותן, להזכיר לנשים שאין להן בעלות על הגוף שלהן, שהאנשים ברחוב הם לוחמים נאמנים של הפטריארכיה שיתקפו ויטרידו ויפגעו בהן, לא יתנו לרגע לשכוח את מלחמת ההישרדות היומיומית שעליהן להילחם.

859773_241511145986528_2079633598_o

מדי פעם יוצא לי להיתקל בתגובות של א/נשים לנשים שמספרות על הטרדות מיניות שהן חוו ברחוב, הטרדות פיזיות והטרדות מילוליות. בפעמים בהן נשים בוחרות להגן על עצמן מפני התוקף שלהן באמצעים פיזיים. הרבה מהתגובות שאני נתקלת בהן טוענות שזו תגובה מוגזמת. זו הרי אלימות, ואם בסה"כ צעקו לך איזו הערה, או שתיים או עשר ברחוב אסור לך להגיב באלימות פיזית. לכל היותר מותר לך לדבר, לומר שזה לא בסדר, וזהו. זה גבול התגובה המותרת. כי אלה בסה"כ מילים וצריכות לשמור על קור רוח, זה לא כאילו שמדובר בתקיפה או משהו…

תגובות כאלה תמיד מרגישות לי כאילו הן מתעלמות מהקונטקסט שבו ההערות האלה מושמעות. מתעלמות מכך שאנו חיות בתרבות אונס, שבה נשים חיות תחת טרור מיני בלתי פוסק, חברה שבה "בסה"כ זריקת הערה" מכיוון של חבורת גברים היא תקיפה לכל דבר, והיא אלימות לכל דבר. היא עוד ביטוי של מלחמה שלמה שהחברה שלנו מנהלת נגד נשים, מלחמה שבה לנשים צריכה להיות הזכות להגיב ולהגן על עצמן, כפי שהן מוצאות לנכון. כל ניסיון לומר לנשים המותקפות מינית מה הגבול ומהי תגובה פרופורציונאלית מותרת הוא התעלמות מוחלטת מההקשר, מהמלחמה האינסופית נגד נשים ונגד נשיות, נגד כל מי שחורגת מההגמוניה הגברית סיסג'נדרית, שכל התרבות שלנו מגויסת אליה. הניסיון לעשות דה-לגיטימציה לתגובה כזו ע"י תיוגה כקיצונית מתעלם מזה שהמצב שאנו חיות בו הוא קיצוני בעצמו.

אני לא יודעת אם "כל האמצעים כשרים" בתגובה להטרדה מינית מילולית, אבל אני כן יודע שההנחה שמדובר ב"סה"כ כמה מילים לא מזיקות" היא הנחה שגויה. היא מתן לגיטמציה לאלימות ממוסדת ורחבת היקף שהיא לא פחות גרועה מכל סוג של תגובה אלימה כלפיה.

823575_4844570226330_30551852_o

ביום שישי ה-05.04.13 תתקיים צעדת שרמוטות בתל-אביב במחאה נגד הטרדות רחוב, נגד תרבות האונס, נגד ביוש שרמוטות והאשמת קורבנות אונס. שבוע לאחר מכן תתקיים צעדת שרמוטות בחיפה.

עם הצעדה יצעד גם גוש שחור-ורוד קווירי אנרכיסטי. גוש קווירי יצעד גם עם הצעדה החיפאית.

אתן מוזמנות להצטרףוש.

כך תהיי בת ברית לחברייך הסטרייטים

המגמה ההולכת ומחמירה של דיכוי סטרייטים בסביבות להטבא"קיות וקוויריות מדאיגה כל מי שעוד נותר בה שביב מצפון שלא נגזל ע"י תעמולה סטרייטפובית קיצונית. הגיע הזמן שנעצור את זה! הגיע הזמן שנלמד איך להפסיק להעליב סטרייטים, איך לא לערער על הסטרייטיות שלהן, איך ללמוד לאהוב את הפריווילגיות שלהם (כי לשנוא זה רע! וזה עושה אולקוס!) ובקיצור: איך להיות להם בנות ברית.

 467399_3943547101315_491418934_o

1. אל תספרי בדיחות סטרייטפוביות, זה לא מצחיק!

להתבדח על חשבון סטרייטים, לומר שאת שונאת סטרייטים, לומר שסטרייטים מעצבנים אותך וכו' הם פעולות אלימות שמחקות את הדיכוי היומיומי שסטרייטים חווים בסביבות להטבא"קיות. הימנעי מהערות פוגעניות כלפי סטרייטים כדי לפרוק זעם על דיכויים שאת עוברת. יש מספיק דרכים לפרוק זעם על הטרוסקסיזם בלי להתבדח על חשבון סטרייטים, את יכולה למשל להתמכר לסמים ואלכוהול, להפסיק לצאת מהבית או להתאבד. אבל הכי חשוב שלא תוציאי את זה על אנשים אחרים רק בגלל המיניות המדוכאת ממילא שלהם.

2. אל תשכחי לפרגן

כשסטרייט פונה אלייך בפנייה המגדרית הנכונה, אל תשכחי לברך אותו ולחבק אותו ולנשק אותו. כשסטרייט אומר שהוא תומך בזכויות להטבא"ק/בהתארגנות להטבא"קית כלשהי/בהומואים/שיש לו חברים הומואים/שהוא אפילו היה פעם באיזה מקום של הומואים אל שכחי לברך אותו ולהודות לו בכל יום, בכל שעה, בכל דקה. כשסטרייט בא למצעד הגאווה אפילו שהוא סטרייט אל תשכחי לשלוח מברק מזמר לכל חברותייך ולשלוח הודעה לעיתונות.

אם לא תפרגני מספיק, סטרייטים עשויים לאבד עניין בדברים האלה, ואיך תוכלי להסתדר אז?!

           185153_3684235858696_502749143_n

3. היזהרי כשאת כותבת דברים על ההטרונורמה

מותר לך לכתוב דברים נגד הומופוביה לפעמים (אבל בבקשה, לא להגזים, יש גבול לכמה אפשר להקשיב להתבכיינות של קבוצת אינטרס צרה), אבל אסור לך לצאת נגד הסטרייטיות כנורמה. אין בזה טעם, וזה לא הוגן כלפי מי שהמערכת הזו מתעדפת אותה. את כבר התרגלת לחיות כסוג ב', אז תשתקי ותתני למצב הקיים להמשיך ולהתקיים. אין סיבה שלא ימשיכו להניח זהות סטרייטית כברירת מחדל, כי ללהטבא"ק ניתנת בין כה הזכות לצאת מהארון. אין סיבה שהחברה תפסיק ללמד ילדים שיש רק סטרייטים בעולם ולהציף את התרבות הפופולארית בדימויים של איך מערכות יחסים, זהות ומגדר צריכים להראות, כי אנחנו חיים בחברה ליברלית ומי שבאמת באמת באמת רוצה תתאמץ ותבחר במה שבא לה.

4. למדי להכיר בפריווילגיות של סטרייטים. ולאהוב אותן

זה שיש לסטרייטים פריווילגיות לא אומר שצריך לפרק אותן. למדי  לאהוב את הפריווילגיות של סטרייטים, ולהעריך אותם על כך שלמרות שיש להם פריווילגיות הם מוכנים לתת גם לך להתקיים. זכרי שבזכות הפריווילגיות של סטרייטים הם יכולים גם לתרום הרבה יותר למאבק הלהטבא"קי ממה שאת אי פעם תוכלי, כי אשכרה יש מי שיקשיבו לסטרייטים להבדיל ממך.

5. היי ברורה

להט"… מה?.. כל ההגדרות האלה שאת ממציאה לעצמך עשויות מאוד לבלבל סטרייטים (וזה נוראי, כי בלבול יוצר ביסקסואליות). תהיי ברורה וחדה וחד משמעית בזהויות שלך ובמה שאת אומרת. תחליטי, את גבר או אשה? את סטרייטית או לסבית? את חייבת להזדהות, את חייבת שהזהות שלך תהיה חד משמעית ומקובעת ואסור לך בשום אופן להחליף זהויות כל שני וחמישי. זה סתם מקשה על סטרייטים לעקוב, והרי כל הרעיון של להילחם בהומופוביה הוא לתת לסטרייטים אפשרות להבין, לא? דברי בשפה של סטרייטים. דברי כאילו את סטרייטית. ובחייאת, דברי מעט.

6. אל תערערי לסטרייטים על הזהות

יש אנשים שפשוט נולדו סטרייטים. תלמדי לקבל את זה. אל תגידי לסטרייטים שאפשר לרפא את זה. אל תאמרי לסטרייטים שכדאי לכל אחת לבחון את הזהות שלו בגלל שכולנו חונכנו להיות סטרייטים ואל תאמרי שמגדר ומיניות זה נזיל. אחרי הכל, אם סטרייטים יפסיקו להיות סטרייטים, את מי נעריץ?

184578_4637025437840_87991787_n

הלהטבא"ק שלך בשמאל, נשמה

לפני כמה ימים יצא לי להתקל בכרזה הזו של עמוד הפייסבוק "שישים ואחת" (עמוד ש"נועד לחשוף בפני הציבור את מה שהימין מנסה להסתיר ממנו"). הכרזה מציגה את ביבי באיור של גיבור על בתחתונים וגלימה ורודים כשמתחת הכיתוב "פתאום בבחירות נהיית גיי פרנדלי? אויש ביבי, תנוחי!" ותזכורת אודות גילויי הומופוביה מצד ח"כים של הליכוד.

12552_578760882150432_148537470_n

אבל איזה מפלגות בעצם כן טובות ללהטבאפ"ק? היום כשלכל מפלגה שניה יש תא גאה, איך נוכל לבחור את המפלגה שהכי תועיל ללהט"ב?

טוב, זו בטח לא אחת ממפלגות הציונות-הפאשיסטית (וכן, זה בהחלט כולל את מפלגות ה"שמאל-מרכז"), אם הקביעה הזו נראית לכן תמוהה אתן מוזמנות לקרוא כאן למה.

לרבות נראה שהבחירה ההגיונית ביותר היא במרצ, המפלגה היחידה שהכניסה לכנסת להט"ב מוצהר (שהוא גם גבר, סיסג'נדר, הומו, אשכנזי – אולי כי ככה קל יותר לבלוע את זה?..). אלא שמלבד היותה של מרצ מפלגה ציונית, היא גם הכינה את התשדיר הזה, שבו השחקנית רננה רז "יוצאת מהארון", היא מספרת שיש לה מישהי, מישהי "שיודעת לגעת… בדברים החשובים באמת…", ורק בסוף היא מגלה לנו שאותה ה"מישהי" היא מפלגת מרצ. התשדיר הזה, מלבד ההייג'ק העצום שהוא עושה לנושא הלהטבא"קי (כמו דברים רבים שמפלגת מרצ עושה) גם משתף פעולה עם מציצנות של גברים סטרייטים למערכות יחסים לסביות, תשדיר סקסיסטי ולסבופובי.

עוד דוגמא מיני רבות לשימוש של מרצ בלהטבאפ"ק אפשר לראות בהפגנת הנשיקות שיזמה תמר זנדברג מול הרבנות הראשית, ויש גם את הסרטון המיזוגני גזעני שבו מאיה בצלאל מסבירה למה היא הולכת להצביע למרצ תוך כדי שברקע המפלגה מתרברבת בחרדופוביה שלה.

ומה עם מפלגת חד"ש? מפלגת שמאל לא ציונית שחורטת על דגלה שיתוף פעולה יהודי ערבי, אך כשמדובר בלהטבפא"ק הדיבור על הזכויות שלנו די מוגבל לכרזות בשפה העברית.

אבל למה לעסוק במה שרע? אולי כדאי לבדוק מה המפלגות עשו למען להטבא"ק. אתר "כנסת פתוחה" מציג את מדד "קידום זכויות להט"ב וקידום שוויון על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית". המדד הזה מבוסס על 16 הצעות חוק ו-8 הצבעות שונות שסומנו כרלוונטיות לנושא. מתוך 16 הצעות חוק, 10 מתייחסות לזכויות של בני זוג מאותו מין, ונישואים חד מיניים ו-3 מתייחסות לשוויו באימוץ ופונדקאות. מתוך 8 הצבעות 5 מתייחסות לזכויות של בני זוג מאותו מין, ונישואים חד מיניים ועוד אחת היא הצבעה בנושא חסינות רבנים, שלא קשורה ללהטבאפ"ק באופן ישיר.

מבחינת המפלגות קידום זכויות להטבאפ"ק פירושו לאפשר זכויות לזוגות נשואים, ולאפשר להם להתרבות או לאמץ ילדים, כלומר המשמעות של שוויון היא שוויון שמבוסס על חוקי ההטרונורמה, לפיהם פריוולגיות ניתנות למי שמציתת לצווי החברתי להתרבות ולהקים תא משפחתי גרעיני הטרונורמטיבי (או הומונורמטיבי במקרה זה).

פוליטקה מהסוג הזה לא חותרת בשום צורה תחת מבני הדיכוי של להטבא"ק, אלא מחזקת את המבנים האלה שמניחים שלמי שלא מתנהגת לפי הנורמה אין זכויות, שמי שמתחתןת ומתרבה שווה יותר ממי שלא, ומשטיחות שיח קווירי לידי המאבק לנישואים ולהידמות לנורמה, פוליטיקה שמדירה כל מי שלא יכולה או לא רוצה בנישואים, בהבאת ילדים ובהקמת תא משפחתי.

הפוליטיקה הזו היא הרסנית כלפי מאבק קוירי לא רק בגלל החיזוק והתחזוקה של מבנים הטרוסקסיסטיים, אלא גם כי היא מסיתה את תשומת הלב מפגיעות חמורות בלהטבאפ"ק, מחסור במשאבים, אלימות יומיומית שמופנית כלפי א/נשים להטבאפ"ק, נוער מחוסר דיור עקב התנכלות של המשפחה, דיכוי ע"י מוסדות המדינה, הממסד הרפואי ועוד.

אין כיום שום מפלגה שמייצגת פוליטיקה קווירית או התנגדות להטרוסקסיזם. הפתק ששמות (או לא שמות) בקלפי לא ישפר את מצב הלהטבאפ"ק. אסור לנו לעצור שם ולסמוך על "נבחרי הציבור" שידאגו לנו. המאבק שלנו צריך להתקיים ביומיום שלנו, בערים שלנו, ברחובות שלנו, בבתים שלנו, בבתי הספר שלנו ובשיח שלנו.

529546_3793625193361_651528128_n

רשימת הפריוולגיות הסטרייטיות

לאחר קריאה של רשימת הפריווילגיות הגבריות והיכולת שהיא נתנה לי לקבל מושג כללי לגבי הפריווילגיות שלי כזכר שעובר כגבר רוב הזמן, ולאחר מספר דיונים עם סטרייטים* על פריווילגיות, החלטתי שיש צורך ברשימת פריווילגיות סטרייטיות.

מומלץ לקרוא קודם את ההקדמה לרשימת הפריווילגיות הגבריות שרלוונטית מאוד גם לרשימה הזו.

הרשימה הזו היא חלקית ביותר. אתן מוזמנים להוסיף עוד בתגובות.

1) הסיכויים שישכרו אותי לעבודה כשאני מתחרה נגד מועמדות להטבא"ק**, הם כנראה לטובתי. ככל שהעבודה יותר נחשבת, כך הסיכויים מוטים לטובתי.

2) הנציגים הנבחרים שלי (בממשלה, בכנסת, בעירייה…) הם כמעט תמיד סטרייטים. ככל שהתפקיד הינו חשוב "וגבוה" יותר, כך עולה הסיכוי שזה נכון.

3) בתור ילד, יכולתי לבחור מבין מאגר אינסופי של סדרות וספרים לילדים שכללו דמויות סטרייטיות חיוביות. זאת בעוד שחברותי הלהטבא"קיות נאלצו להסתפק ב"קריאות חתרניות" של טקסטים הטרוסקסואלים וב"שאריות" דומות.

4) הייצוגים הסטרייטים שאראה לרוב לא יוגחכו או יוצגו באור שלילי או סטריאוטיפי בגלל הסטרייטיות שלהם. עיתונים, שלטי חוצות, טלוויזיה, סרטים, פרסומות, פורנו ולמעשה המדיה כולה, מוצפת בדימויים חיוביים של סטרייטיות, מערכות יחסים סטרייטיות ואורח חיים סטרייטי. למעשה, סטרייטיות היא המדד והסמל לחיים טובים ומאושרים.

5) אם מתנהגים אלי בצורה גרועה בסיטואציה ממוצעת, אין בי חשש שמקור ההתנהגות הוא בגישות הטרו סקסיסטיות או להטבא"קופוביות.

6) רוב הסיכויים הם שהדימוי העצמי שלי הוא גבוה הרבה יותר משל חבריי הלהטבא"ק.

7) במאבקים חברתיים, פוליטיים, ובכלל – צרכי והאינטרסים שלי נחשבים לצרכים ולאינטרסים של כולן/ם. זאת בעוד שהצרכים והאינטרסים של להטבא"ק נחשבים לצרים, ואזכור שלהם נתקל בהאשמות על פלגנות.

8) אני מקבל הגנה בחוק מפני אלימות, היות ואלימות שקורית בעיקר לגברים הטרוסקסואלים מקוטלגת כ"פשע" או "אלימות", ומיגורה נתפס כאינטרס כלל-חברתי. לעומתה, אלימות שקורית בעיקר ללהטבא"ק מקוטלגת במקרה הטוב כ"פשע שנאה" או "אפליה", במקרה הרע זוכה להתעלמות מכוונת של המערכת, ובאופן כללי נתפשת כתופעה מצומצמת ומיגורה כאינטרס של מיעוט שולי.

9) כל הדתות הגדולות בעולם מונהגות על ידי סטרייטים.

10) במרבית הדתות בעולם, לא להיות סטרייט/ית נחשב לסטייה או פשע, ובמקרים רבים אף כעילה לעונש מוות, בעוד שהטרוסקסואליות היא מעלה מוסרית בצלם האל (או האלים).

11) אם אני מצהיר שאני תומך בזכויות להטבא"ק, אקבל שבחים רבים מחברותי הלהטבא"קים ללא צורך לגבות את ההצהרה במעשים.

12) הסיכוי שאנשים זרים ישאלו אותי שאלות חודרניות לגבי חיי המין שלי, איברי המין שלי והעבר המיני שלי, הוא נמוך בהרבה מאצל חבריי הלהטבא"ק, ולא מהווה חלק מרכזי מחיי היומיום שלי.

13) כנער/ה, סביר להניח שמושאי האהבה, מערכות היחסים או הפרקטיקות המיניות שלי, לא היוו עילה לכך שאזרק לרחוב ע"י משפחתי או סכנה אחרת לשלומי הפיזי.

14) כנער/ה, סביר להניח שלא נאלצתי להתמודד עם פחד מדחייה ע"י הסובבות אותי בעקבות גיבוש הזהות המגדרית והנטייה המינית שלי.

15) סטטיסטית, יש לי סיכוי נמוך בהרבה שאסבול ממחשבות אובדניות במהלך חיי מאשר חברותי הלא סטרייטים, שסובלות ממחיקה חברתית, וחוסר גישה סיסטמטי למשאבים או לשירותים רפואיים.

16) הנטייה המינית שלי מונחת כברירת מחדל ע"י החברה. איני צריך להוכיח לחברה שהנטיה שלי קיימת או שהיא אינה "שלב מעבר".

17) אני לא צריכה לספר בכל פעם מחדש על הנטייה המינית שלי, לחשוש מהתגובות, וכל זאת כדי שהזהות שלי לא תמחק.

18) בשיעורי חינוך מיני בביה"ס למדתי שהמיניות שלי היא ברירת המחדל. זהויות מינית ומגדריות אחרות לא הוזכרו בשיעורים

19) אם אני מחזיק/ה ידיים, מתנשק/ת או מפגין/ה חיבה לבן/בת הזוג שלי בפומבי, הסיכוי שלי להיות מוטרד/ת או מותקף/ת בשל כך נמוך בהרבה מאצל חברי הלהטבא"ק.

20) הלבוש שלי נחשב, לרוב, ללבוש נורמטיבי, ולכן המרחב הציבורי בטוח יותר עבורי. זאת לעומת א/נשים טרנסג'נדרס וג'נדרקווירס, למשל, שהיותם בלבוש "לא תואם מגדר" מהווה לרוב עילה להטרדה או תקיפה.

21) כשאקנה בגדים הסיכוי שיעירו לי הערות פוגעניות, הערות על "לבוש תואם מגדר" או ישאלו אם אני מתחפש/ת הם קטנים יחסית.

22) אם אני גבר, המילים שמתארות את הנטייה המינית והזהות המגדרית שלי לא משמשות להטחת עלבון בא/נשים, וזאת לעומת "הומו", "לסבית", "קוקסינל", "דו-מיני" ועוד.

23) א/נשים לא מרגישים צורך לספר לי שהם "מקבלים" את מערכות היחסים שלי או את הזהות שלי, או להצטדק בפני על התפישות שלהם לגבי הזהות הסטרייטית שלי.

24) לא מצפים ממני  להודות, לשבח ולהלל את מי שאומר/ת שהוא מקבלת את הזהות שלי או את מערכות היחסים שלי.

25) הזהות המינית או המגדרית שלי לא נחשבת למחלת נפש או גורם סיכון בריאותי

26) אני לא צריך להתמודד עם שיוך הגוף שלי לקטגוריה שאני לא מזדהה איתה בכל פעם שאני נכנסת לשירותים ציבוריים.

27) אני לא צריכה לחשוש שיכו אותי/יצעקו עלי בגלל שנכנסתי לתא השירותים "הלא נכון".

28) סביר להניח שהממסד הרפואי, המשפחה והחברות שלי לא ינסו "לתקן" את הזהות המגדרית או הנטייה המינית שלי.

29) הגישה שלי להליך משפטי הוגן קלה יותר מאשר לא/נשים להטבא"ק.

30) הגישה שלי להקמת משפחה קלה הרבה יותר מאשר לא/נשים להטבא"ק. המודל המשפחתי ההטרוסקסואלי נחשב למודל היחיד שמאפשר גידול בריא ונכון של ילדות/ים.

31) ברוב הטפסים שאמלא בחיי סביר שלא אתקל בקשיים מיוחדים בעת סימון המין, המצב המשפחתי וכו'

32) יש לי את הפריווילגיה שלא להיות מודע/ת לפריווילגיות שלי.

*סטרייט – הטרוסקסואל, סיסג'נדר, שחי חיים הטרונורמטיביים, מתלבש בלבוש הטרונורמטיבי, מדבר בלשון סיסג'נדר ומרגיש בנוח עם זה.

(אם את/ה רק הטרו, רק סיסג'נדר/ית, רק מונוגמי/ת וכו' לפחות חלק מהפריווילגיות ברשימה רלוונטיות לגביך).

** להטבא"ק – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס, ביסקסואליות/ים, בדס"מים, א-מיניות/ים, אינטרסקס, קוויריות/ים, ג'נדרקווירס, פאנסקסואלים, פוליסקסואליות, פוליאמוריים, הטרוגמישות, הומורומנטיות, חסרות מגדר, ביג'נדרס, פלואידים ועוד.

תודה רבה לשירי אייזנר על העזרה הרבה בהכנת הרשימה

תודה גם לטל(י) נתיבה ברוך דרמה ווזנר-שלום-נבו

אבן היסוד של כל חברה לאומית

ביום חמישי האחרון צעדתי במצעד הגאווה בירושלים יחד עם גוש ורוד-שחור אנרכיסטי. במהלך המצעד קראנו סיסמאות שונות וביניהן "להחרים את ישראל, ובתחת לקבל", "לא היררכיה לא מגדר, מפילות את המשטר", "BDS זו השיטה, תנו לי משחקי שליטה", "לא רוצות חתונה, לפרק ת'מדינה", "לא רוצה להיות נורמאלית, גאווה פאנסקסואלית", "במדינה של אנסים, אינתיפאדה של נשים", "לפרק את הממסד, וגם לעשות ביד" ועוד.

בסוף המצעד הגענו לגן הפעמון והתעוררה שיחה בין כמה מהצועדות בגוש השחור-ורוד לחברי התא הגאה של הליכוד שצעדו גם הם במצעד. אחד מחברי הליכוד אמר לי שהרגיזו אותו הסיסמאות שלנו, ובהמשך התנהל דיון בינו לבין אחד הצועדים בגוש השחור-ורוד אודות הליכוד, והאם מפלגה שמשה פייגלין חבר בה יכולה להיות מפלגה גיי-פרינדלי.

גוש שחור ורוד
צילום: אלמה ביבלש

באותו היום  הועלה לעמוד הפייסבוק של משה פייגלין סטטוס שבו נכתבו בין השאר הדברים הבאים:

"ההומוסקסואליות כבר מזמן אינה סטיה מינית… מדובר בקיעקוע התא המשפחתי שהוא אבן היסוד של כל חברה לאומית"

הסטטוס הזה הצליח להרגיז לא מעט א/נשים. בין השאר להטבא"ק שיצאו נגד הטענה הזו. אבל אם נחשוב עליה לרגע, נבין שאין ספק שהתא המשפחתי הוא אבן היסוד של כל חברה לאומית. התא המשפחתי ההטרונורמטיבי הוא אחד הכלים החשובים במלחמה הדמוגרפית שהחברה הלאומנית שאנחנו חיות בה מנהלת, ההטרוסקסיזם מבנה ומשמר היטב את יחסי הכוחות שעליהם החברה שלנו מושתתת, והמודל הגברי שהנורמה הסטרייטית מציבה לנו כמטרה הוא הבסיס למיליטריזם המחזק את הלאומנות שלנו.

כשמבינות את זה קשה שלא להסכים עם הטענה של פייגלין שההומוסקסואליות והקוויריות חותרות תחת הלאומיות (ובאופן כללי יותר נגד כלל יחסי הכוחות בחברה שלנו). המאבק בהטרוסקסיזם ופירוק גבולות המשיכה המינית לא יכולים להתממש ללא פירוק גבולות הלאומיות. לכן שום מפלגה, ושום גוף לאומי לא יוכלו לעולם להיות גיי-פרינדלי במובן הרחב של המלה. שימור הלאומיות משמעו גם שימור ההטרוסקסיזם.

כל ניסיון לדחות את הטענה הזו המתיימר להיות פרו-להטבא"קי נובע מפוליטיקה דומואית המבקשת לתת להומואים להתקרב לקונצנזוס ולנורמה ולהיות חלק מהם מבלי לשנותם או לפרקם, ומתעלם מכך שאין שום הגיון בלנסות לקבל שיווין ע"י התקרבות לנורמה שדוחה אותנו ומבטלת את הקיום שלנו במקרה הרע (והמציאותי) ומאפשרת לנו להתקיים כסוג ב' במקרה הקצת פחות רע.

בהמשך הסטטוס נכתב:

"מי שמארגן מצעד גאווה אינו מבקש לקבל זכויות, הוא מבקש לאכוף על רשות הרבים את ההומוסקסואליות כתרבות."

גם כאן פייגלין צודק. דרישה לזכויות היא מטופשת וחסרת טעם, כי זה מונח קצת ריק מתוכן. זכויותינו הם שלנו, ואנו לכל היותר יכולות לדרוש שיפסיקו לבטל אותן ולשלול אותן מאיתנו, כלומר שיפסיקו את הדיכוי שלנו. הפסקת הדיכוי שלנו בהכרח כוללת "אכיפת ההומוסקסואלות כתרבות על רשות הרבים", במובן זה שהדיכוי שלנו נובע מאותה הנורמה הסטרייטית שאותה עלינו להשמיד. רק כאשר הנורמה הזו תחוסל סופית, כאשר לא יאמר לנו מבוקר עד ערב שההטרונורמה היא המודל הטוב ביותר, הנכון ביותר והמוצלח ביותר, כאשר לא נצטרך להגדיר את עצמנו, המיניות שלנו והזהות שלנו ביחס להטרונורמה, רק אז נדע שמצעדי הגאווה השיגו את המטרה שלהם.

פייגלין הוא אמנם לאומן, הומופוב ולהטבא"קופוב, אבל הוא בהחלט מבין את המאבק הקווירי טוב יותר מחברי התא הגאה של הליכוד.

שוויון אמיתי בנטל מתחיל בך

תודה לטל(י) נתיבה ברוך דרמה שלום נבו (AKA טל(י) ווזנר) על העיצוב, העריכה והתמיכה