התארגנות באופן לא היררכי וקבלת החלטות בקונצנזוס הן מהממות במיוחד לדעתי, כי הן דרכי פעולה אנרכיסטיות ופמיניסטיות שמביאות את התיאוריה הרדיקלית שלנו לפרקטיקה רדיקלית.
יוצא לי לשמוע לא מעט על מקרים שבהם א/נשים לא מצליחים להתארגן באופן לא היררכי, או שנוצר מצב שבו מישהי אחד עושה הרבה יותר ממה שהתכוונה לעשות בכלל כשל לוגיסטי וא/נשים יוצאות עם תחושת תסכול מההתנסויות האלה, אז אני אנסה בפוסט הזה לתת כמה עצות שימושיות מניסיוני בהתארגנויות פוליטיות לא היררכיות שבתקווה יוכלו לעזור לא/נשים אחרות.
בדקו את המחויבות והמשאבים שיש לכל אחת לתת
כשמתחילות תהליך של ארגון כנס/מצעד/אירוע/מסיבוש/טקס/כלדבר כדאי מאוד שתבדקו את המחויבות של א/נשים להתארגנות ואת המשאבים שיש להן להשקיע (משאבי זמן, משאבים רגשיים, משאבים חומריים וכו'). הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשאול, ושכל אחד תגיד עד כמה היא רוצה ויכול להשקיע בארגון. חשוב להבין שלכל אחת מאיתנו יש משאבים מוגבלים, ולא כל אחת יכולה להשקיע את אותה כמות המשאבים שאני יכול.ה. בהתארגנויות ארוכות טווח (למשל, תא אוכל במקום פצצות שמקים דוכנים במשך חודשים רבים או כנס שהארגון שלו לוקח תקופה ארוכה) יתכן ותרצו לבדוק מחדש את המחויבות והמשאבים שיש לכל אחת לתת לאחר כמות זמן מסוימת מתוך ההבנה שהמשאבים שלנו לא קבועים, ובתקופות שונות כמות האנרגיה שאנחנו יכולות להשקיע משתנה. אם במהלך ארגון כלשהו מישהי משקיעה הרבה יותר משאבים ממה שהיא אמר שהוא יכולה להשקיע, כנראה שמשהו בארגון התפקשש. בדקו איתה האם זה בסדר מבחינתו, ובמידה ולא מצאו לכך פתרון.
חסכו במשאבים
יש המון דרכים מגניבות ואקולוגיות לחסוך במשאבים ולצמצם צרכנות בהתארגנויות פוליטיות, להכין דברים שאנחנו צריכות בעצמנו זו אחת האופציות (יש באינטרנט אלפי מדריכי DIY), אפשר גם למצוא הרבה דברים (למשל בתא אוכל במקום פצצות שהייתי חבר.ה בו, כמעט כל כלי האוכל שלנו היו כאלה שמצאנו עזובים ברחובות ובפחים, שלטים להפגנות תמיד אפשר להכין מחומרים ממוחזרים וכו'), יש הרבה ציוד שאפשר להשאיל מחברותים או מארגונים פוליטיים ששותפים למטרות שלכן (למשל: ציוד הגברה, מקום להיפגש בו וכו').
כדאי גם שתכירו כמה דרכים לגיוס כספים למקרה שתצטרכו כאלה, לגייס כספים למטרות פוליטיות אפשר בבנפיט (מסיבה/הופעה שמטרתה גיוס כסף למטרה מסוימת, אפשר להחליט שהכניסה חופשית ומבקשות תרומות לפי יכולת או שגווים סכום מסוים מכל אחת), אפשר להכין פנזינים או חולצות שקשורות למטרה הפוליטית שלכן ולמכור אותם או לבקש מא/נשים שמאמינות במטרה שלכן לתרום כפי יכולתן (כסף או משאבים אחרים). כמו כן, יש המון קרנות אקטיביסטיות, קרנות פמיניסטיות, קרנות שמאלניות, קרנות זב"חניקיות ועוד שתומכות כלכלית במטרות אקטיביסטיות, אז תמיד אפשר להגיש בקשות למימון מקרנות).
כדי לחסוך במשאבי זמן אפשר להתייעץ עם אקטיביסטיות עם ניסיון ולבקש מהן הצעות להתייעלות וכו'.
תקשורת והקשבה זה חשוב
כמו בכל דבר, גם בהתארגנויות לא היררכיות מאוד מאוד חשוב שנתקשר ושנקשיב אחת לשנייה. התארגנות שקורית מתוך סולידריות והקשבה תהיה הרבה יותר מהנה והרבה יותר קלה. חשוב שלא נאבד בדרך את החוויות של א/נשים שפועלות איתנו, נקשיב לקשיים אחת של השנייה ולצרכים אחד של השנייה ונאפשר לכולן מרחב לשתף אותנו בדברים האלה. אם ניצור מרחב תקשורתי ונדבר על התחושות שלנו, נמנע מצבים שבהן א/נשים מרגישות שהם עושים יותר ממה שהן יכולים ורוצות, שא/נשים צוברות כעסים בבטן או שא/נשים מפסיקות לפעול איתנו בגלל שלא היה להן מרחב לשתף את הצרכים שלהן, את הרגשות שלהן ואת הקשיים שלהן.
ע"י הקשבה גם נהיה ערות לצרכים של א/נשים כדי שיוכלו לקחת חלק בפעילות ונוכל לפעול כדי לעזור להם לקרות. למשל, יתכן שפעילות נכות יצטרכו שניפגש במקומות נגישים, יתכן שפעילות יצטרכו שכשאנו נפגשות יהיה במקום אוכל טבעוני, יתכן שיהיו פעילים שיבקשו שנזכיר להן לפני פגישות כדי שיזכרו להגיע וכו'
לוגיסטיקה זה חשוב
הרבה פעמים כשמנסות להתארגן באופן לא היררכי, כל אחת לוקח לעצמה תפקיד/ים כלשהו/הם לפי החשק/היכולת/ההתנדבות. ארגון לוגיסטי הוא תפקיד שדורש המון ברוב המקרים וקורה לא פעם שא/נשים מפחיתות בחשיבות שלו או מקווים שהדברים יתארגנו מעצמם. לפעמים כדאי שמישהי תיקח על עצמה את תפקיד הלוגיסטיקה (לדאוג שלכל משימה שצריך לבצע יש מי שמבצעת אותה, לוודא שלא הכל נופל על מישהי אחת, לדאוג שיש תאריכים למפגשים שקשורים לפעילות, לדאוג להזכיר לא/נשים שביקשו שיזכירו להן משימות שהן לקחו על עצמן וכו').
כמו כן, חשוב שלא נתחייב לעשות דברים שאנחנו לא יכולות או לא בטוחות שאנחנו יכולים לעשות, כי זה יגרום לעיקובים וקשיים לוגיסטיים שיכלו להימנע אם היו יודעות מראש שאין מי שיבצע את המשימות.
לוגיסטיקה תעשה סדר בדברים, וסדר לא אומר בהכרח היררכיה. המשמעות של אי היררכיה היא לא בהכרח אי סדר או חוסר ארגון. כשהדברים נעשים באופן התנדבותי מתוך סולידריות ותקשורת הם לא היררכיים, והלוגיסטיקה תעזור לגרום להם לקרות באופן יעיל.
קבלו החלטות בקונצנזוס
לקבל החלטות בקונצנזוס אומר שלכולן יש קול, שכל אחת שלוקחת חלק בהתארגנות יכול להטיל וטו על דברים שהוא לא יכולה לקבל. כדי שנוכל לקבל החלטות בקונצנזוס מאוד חשוב שנזכור את עניין התקשורת וההקשבה. לפני שלוקחות החלטה כדאי לשאול ולוודא שאין מישהי שמתנגד להחלטה, ובמידה ויש לדבר על זה, להציג את הטיעונים והסיבות שלנו, ולפעול בדרך של שכנוע וסולידריות ולא לעבור מיד להצבעה. דרך נוספת שעוזרות להחליט החלטות היא שיטת ה"טמפרטורות" שבה כשצריך להחליט בעד או נגד החלטה כלשהי כל אחת מסמנת באגודל שלה, כשאגודל מורם מעלה מסמן הסכמה מוחלטת, אגודל מכוון מטה מסמן התנגדות מוחלטת, ואגודל מופנה הצידה מסמן ניטרליות (ואפשר לכוון את האגודל לכל מני מקומות בין לבין כדי לסמן מידות הסכמה משתנות).
מניסיוני מאוד לא כדאי לנסות להגיע להחלטות בקונצנזוס בנושאים שנויים במחלוקת באינטרנט/בפייסבוק/באימיילים. גם כי המדיום התקשורתי פחות יעיל, וגם כי זה פשוט לא עובד. אפשר לקבוע פגישות באמצעות דודל, או במקרים בהם צריכות להגיע להחלטה באופן מהיר, אפשר להשתמש בטלפון.
הכירו בפריווילגיות שלכם ושימו לב להשפעה שלהן
התארגנות שבה גברים מדברים הרבה יותר מהחלק היחסי שלהם בקבוצה, או שלסטרייטים אשכנזים יש הרבה יותר השפעה על ההחלטות מללהטבא"קיות מזרחיות או שצריכות כסף בגלל שנפגשים בבית קפה שחייבות להזמין בו ומי שאין לה כסף לא יכול להשתתף, הן לא התארגנויות לא היררכיות. הכירו בפריווילגיות שלכם (לכולנו יש כאלה) ושימו לב שאתם לא מדירים באמצעותן אחרים.
כתיבת פרוטוקול פגישות יכולה לעזור
כתיבת פרוטוקול של הפגישות יכולה לעזור למי שלא נכחו בפגישות להתעדכן במה שחדש, לעור לא/נשים לזכור איזה משימות הן צריכות לבצע, ולעזור למצטרפות חדשות להכיר את הפעילות שנעשתה לפני הצטרפותן אליה. כמו כן, כתיבה ופרסום של פרוטוקולים עוזרים לשקיפות של התארגנויות פוליטית.
תהנו
לעשות מלא מלא כיף זה אחד הדברים הכי חשובים בפעילות פוליטית. אל תשכחו את זה. אם אתן לא נהנות, או שא/נשים שפועלות איתכם לא נהנות בדקו למה ואיך אפשר לתקן את זה. פעילות פוליטית שנהנות לעשות אותה היא יותר ברת-קיימא, יותר יעילה ויותר כיפית =]
הפרשדונה 
