רשימת הפריוולגיות הסטרייטיות

לאחר קריאה של רשימת הפריווילגיות הגבריות והיכולת שהיא נתנה לי לקבל מושג כללי לגבי הפריווילגיות שלי כזכר שעובר כגבר רוב הזמן, ולאחר מספר דיונים עם סטרייטים* על פריווילגיות, החלטתי שיש צורך ברשימת פריווילגיות סטרייטיות.

מומלץ לקרוא קודם את ההקדמה לרשימת הפריווילגיות הגבריות שרלוונטית מאוד גם לרשימה הזו.

הרשימה הזו היא חלקית ביותר. אתן מוזמנים להוסיף עוד בתגובות.

1) הסיכויים שישכרו אותי לעבודה כשאני מתחרה נגד מועמדות להטבא"ק**, הם כנראה לטובתי. ככל שהעבודה יותר נחשבת, כך הסיכויים מוטים לטובתי.

2) הנציגים הנבחרים שלי (בממשלה, בכנסת, בעירייה…) הם כמעט תמיד סטרייטים. ככל שהתפקיד הינו חשוב "וגבוה" יותר, כך עולה הסיכוי שזה נכון.

3) בתור ילד, יכולתי לבחור מבין מאגר אינסופי של סדרות וספרים לילדים שכללו דמויות סטרייטיות חיוביות. זאת בעוד שחברותי הלהטבא"קיות נאלצו להסתפק ב"קריאות חתרניות" של טקסטים הטרוסקסואלים וב"שאריות" דומות.

4) הייצוגים הסטרייטים שאראה לרוב לא יוגחכו או יוצגו באור שלילי או סטריאוטיפי בגלל הסטרייטיות שלהם. עיתונים, שלטי חוצות, טלוויזיה, סרטים, פרסומות, פורנו ולמעשה המדיה כולה, מוצפת בדימויים חיוביים של סטרייטיות, מערכות יחסים סטרייטיות ואורח חיים סטרייטי. למעשה, סטרייטיות היא המדד והסמל לחיים טובים ומאושרים.

5) אם מתנהגים אלי בצורה גרועה בסיטואציה ממוצעת, אין בי חשש שמקור ההתנהגות הוא בגישות הטרו סקסיסטיות או להטבא"קופוביות.

6) רוב הסיכויים הם שהדימוי העצמי שלי הוא גבוה הרבה יותר משל חבריי הלהטבא"ק.

7) במאבקים חברתיים, פוליטיים, ובכלל – צרכי והאינטרסים שלי נחשבים לצרכים ולאינטרסים של כולן/ם. זאת בעוד שהצרכים והאינטרסים של להטבא"ק נחשבים לצרים, ואזכור שלהם נתקל בהאשמות על פלגנות.

8) אני מקבל הגנה בחוק מפני אלימות, היות ואלימות שקורית בעיקר לגברים הטרוסקסואלים מקוטלגת כ"פשע" או "אלימות", ומיגורה נתפס כאינטרס כלל-חברתי. לעומתה, אלימות שקורית בעיקר ללהטבא"ק מקוטלגת במקרה הטוב כ"פשע שנאה" או "אפליה", במקרה הרע זוכה להתעלמות מכוונת של המערכת, ובאופן כללי נתפשת כתופעה מצומצמת ומיגורה כאינטרס של מיעוט שולי.

9) כל הדתות הגדולות בעולם מונהגות על ידי סטרייטים.

10) במרבית הדתות בעולם, לא להיות סטרייט/ית נחשב לסטייה או פשע, ובמקרים רבים אף כעילה לעונש מוות, בעוד שהטרוסקסואליות היא מעלה מוסרית בצלם האל (או האלים).

11) אם אני מצהיר שאני תומך בזכויות להטבא"ק, אקבל שבחים רבים מחברותי הלהטבא"קים ללא צורך לגבות את ההצהרה במעשים.

12) הסיכוי שאנשים זרים ישאלו אותי שאלות חודרניות לגבי חיי המין שלי, איברי המין שלי והעבר המיני שלי, הוא נמוך בהרבה מאצל חבריי הלהטבא"ק, ולא מהווה חלק מרכזי מחיי היומיום שלי.

13) כנער/ה, סביר להניח שמושאי האהבה, מערכות היחסים או הפרקטיקות המיניות שלי, לא היוו עילה לכך שאזרק לרחוב ע"י משפחתי או סכנה אחרת לשלומי הפיזי.

14) כנער/ה, סביר להניח שלא נאלצתי להתמודד עם פחד מדחייה ע"י הסובבות אותי בעקבות גיבוש הזהות המגדרית והנטייה המינית שלי.

15) סטטיסטית, יש לי סיכוי נמוך בהרבה שאסבול ממחשבות אובדניות במהלך חיי מאשר חברותי הלא סטרייטים, שסובלות ממחיקה חברתית, וחוסר גישה סיסטמטי למשאבים או לשירותים רפואיים.

16) הנטייה המינית שלי מונחת כברירת מחדל ע"י החברה. איני צריך להוכיח לחברה שהנטיה שלי קיימת או שהיא אינה "שלב מעבר".

17) אני לא צריכה לספר בכל פעם מחדש על הנטייה המינית שלי, לחשוש מהתגובות, וכל זאת כדי שהזהות שלי לא תמחק.

18) בשיעורי חינוך מיני בביה"ס למדתי שהמיניות שלי היא ברירת המחדל. זהויות מינית ומגדריות אחרות לא הוזכרו בשיעורים

19) אם אני מחזיק/ה ידיים, מתנשק/ת או מפגין/ה חיבה לבן/בת הזוג שלי בפומבי, הסיכוי שלי להיות מוטרד/ת או מותקף/ת בשל כך נמוך בהרבה מאצל חברי הלהטבא"ק.

20) הלבוש שלי נחשב, לרוב, ללבוש נורמטיבי, ולכן המרחב הציבורי בטוח יותר עבורי. זאת לעומת א/נשים טרנסג'נדרס וג'נדרקווירס, למשל, שהיותם בלבוש "לא תואם מגדר" מהווה לרוב עילה להטרדה או תקיפה.

21) כשאקנה בגדים הסיכוי שיעירו לי הערות פוגעניות, הערות על "לבוש תואם מגדר" או ישאלו אם אני מתחפש/ת הם קטנים יחסית.

22) אם אני גבר, המילים שמתארות את הנטייה המינית והזהות המגדרית שלי לא משמשות להטחת עלבון בא/נשים, וזאת לעומת "הומו", "לסבית", "קוקסינל", "דו-מיני" ועוד.

23) א/נשים לא מרגישים צורך לספר לי שהם "מקבלים" את מערכות היחסים שלי או את הזהות שלי, או להצטדק בפני על התפישות שלהם לגבי הזהות הסטרייטית שלי.

24) לא מצפים ממני  להודות, לשבח ולהלל את מי שאומר/ת שהוא מקבלת את הזהות שלי או את מערכות היחסים שלי.

25) הזהות המינית או המגדרית שלי לא נחשבת למחלת נפש או גורם סיכון בריאותי

26) אני לא צריך להתמודד עם שיוך הגוף שלי לקטגוריה שאני לא מזדהה איתה בכל פעם שאני נכנסת לשירותים ציבוריים.

27) אני לא צריכה לחשוש שיכו אותי/יצעקו עלי בגלל שנכנסתי לתא השירותים "הלא נכון".

28) סביר להניח שהממסד הרפואי, המשפחה והחברות שלי לא ינסו "לתקן" את הזהות המגדרית או הנטייה המינית שלי.

29) הגישה שלי להליך משפטי הוגן קלה יותר מאשר לא/נשים להטבא"ק.

30) הגישה שלי להקמת משפחה קלה הרבה יותר מאשר לא/נשים להטבא"ק. המודל המשפחתי ההטרוסקסואלי נחשב למודל היחיד שמאפשר גידול בריא ונכון של ילדות/ים.

31) ברוב הטפסים שאמלא בחיי סביר שלא אתקל בקשיים מיוחדים בעת סימון המין, המצב המשפחתי וכו'

32) יש לי את הפריווילגיה שלא להיות מודע/ת לפריווילגיות שלי.

*סטרייט – הטרוסקסואל, סיסג'נדר, שחי חיים הטרונורמטיביים, מתלבש בלבוש הטרונורמטיבי, מדבר בלשון סיסג'נדר ומרגיש בנוח עם זה.

(אם את/ה רק הטרו, רק סיסג'נדר/ית, רק מונוגמי/ת וכו' לפחות חלק מהפריווילגיות ברשימה רלוונטיות לגביך).

** להטבא"ק – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס, ביסקסואליות/ים, בדס"מים, א-מיניות/ים, אינטרסקס, קוויריות/ים, ג'נדרקווירס, פאנסקסואלים, פוליסקסואליות, פוליאמוריים, הטרוגמישות, הומורומנטיות, חסרות מגדר, ביג'נדרס, פלואידים ועוד.

תודה רבה לשירי אייזנר על העזרה הרבה בהכנת הרשימה

תודה גם לטל(י) נתיבה ברוך דרמה ווזנר-שלום-נבו

מודעות פרסומת

19 מחשבות על “רשימת הפריוולגיות הסטרייטיות

    • אז קודם כל אני ממליץה שוב לקרוא את ההקדמה של "רשימת הפריוולגיות הגבריות"

      בעקרון הרעיון הוא שא/נשים יהיו מודעות ויכירו בפריוולגיות שלהם, כצעד לקראת מוכנות לוותר עליהן, כצעד לקראת פירוק ההטרונורמה ויחסי הכוחות בחברה שלנו.

  1. לא בטוח שהבנתי את 29… והייתי מוסיף גם "אם אני בסביבה של אנשים מהמגדר שלי, אני יכול לדבר על מה שמחרמן אותי בלי לפחד שמישהו יגעל/יפגע מזה" (מוזמן למצוא ניסוח מוצלח יותר)…

  2. חשוב ומדוייק, תודה.
    תיקון קטנוני אחד:
    4. בנוסף לכל המדיה שציינת, הייתי מוסיפה גם ספרות, שירה, תיאטרון, צעצועים, משחקים, ספרי לימוד, אנציקלופדיות ומילונים. וברור שהרשימה עוד ארוכה, אבל חשוב בעיני לציין גם את אלה.

    בנוסף יש מלא רשימות כאלה באנגלית, שאפשר לקחת מהם רעיונות. אני מצטערת אם חזרתי על דברים שכבר כתבת, השתדלתי לבדוק קודם:
    * סביר להניח שמי שאני חולק/ת איתו/ה מרחבים יומיומיים שאמורים להיות מוגנים בשבילי, כמו חדר השינה, הדירה, הקומה, הבניין, העבודה, או מרחב הלימוד שלי, ירגישו בנח עם המגדר והמיניות שלי.
    * כשאני מדבר/ת על הסטרייטיות שלי, לא יאשימו אותי בזה שאני דוחףת אותה לכל שיחה.
    * הסטרייטיות שלי לא מיוחסת לטראומות שחוויתי בעברי.
    * לא אצטרך לדבר בשם סטרייטיותים. כתוצאה מכן, לא אצטרך להתמודד עם האשמות על כך שאני עושה עוול או שם רע לסטרייטיםות.

  3. * מערכות היחסים הזוגיות שלי יוכרו בקלות לצרכי בירוקרטיה אזרחית, חוקי ירושה, הטבות צרכנות, אימוץ ילדים וכו'.

    * יכולתי לשמש כהורה אינה מוטלת בספק.

    * עד כמה שמקבלים חינוך מיני במסגרת מערכת החינוך – אקבל בד"כ חינוך מיני המתייחס לפרקטיקות המיניות בהן אני מתעתד להתנסות.

    * המיניות שלי לא משמשת כמילת גנאי.

    זה מה שעולה לי בינתיים. פוסט מצויין.

  4. 32 צריך להיות 1, אי מודעות לפריוולגיות היא הפריוולגיה הראשונה במעלה בכל רשימה, בין אם היא פריוולגיות סטרייטיות, גבריות, גילאיות, מסוגלנות (אייבליזם), בריאותניות, דתיות, ריבוניות, בשרניות (בניגוד לצמחונות) וכל תבנית מיינסטרים אחרת, העובדה שיש פעילות שהיא שקופה לחלוטין והיא פועלת לטובתך היא פריוולגיה מעל לכל האחרות.

  5. יש מילים מוכרות לתיאור המגדר והחוויות המגדריות שלי.
    ואולי יש מקום להוסיף פריווילגיות של מיניות, סתם כדוגמא –
    אין ציפייה תמידית שאהיה יותר מיני משאני רוצה.
    אין לא מ

  6. דבר ראשון פוסט גאוני פשוט גאוני וחכם ואין לי הרבה מה לומר חוץ מבראבו

    סעיף הדת השני נכון רק בדתות מונותאיסטיות, להט"הבים נחשבו בהרבה דתות פגניות כשלחי האל.
    ובחלק מה נאו- פגניות סקס באופן כללי מקודש.

    אני חושבת שכיום אנו בחברה כל כך נוראית שבה כדי שיחטטו במיניות שלך מספיק להוולד עם ציצים.
    וזהו עדיין פוסט גאוני ומדהים.

  7. בעניין 18: טיהי, שיעורי חינוך המיני שאני חוויתי דיברו על כך שמיניות האשה מתמצאת בשימוש בתחבושות הגיניות וטמפונים. שיעורי חינוך מיני זה מבאס בכלל.

    – לא מצנזרים את המיניות שלי מחשש שיש ילדים שרואים
    (AKA – סרטי דסני וכל הנשיקות שיש בהם…)
    – לא אומרים לי שאני טועה בקשר למיניות שלי, שזה מרד או שזה רק שלב, או שהיא לא קיימת.

  8. מי הם החבר'ה שמסגננים פוסטים כאלו? אני מת להכיר אתכם ! אני לא מכיר בכלל GQ. בכלל בכלל. ואני מת לדבר על זה. כל מה שהועלה פה מתאר אחד לאחד את הרגשותי. רק שאני לבד. ואין עם מי לגבר. אני GQ MTF ולא הומו !

  9. אני לא צריך לחשוב פעמיים. אם אני מתנהג.ת מספיק גברי/נשי כפי שמצופה מהמגדר שלי. אני פשוט זורם ועושה מה שבראש שלי עם ההתנהגות שלי

  10. סעיף 27 פשוט לא נכון. אם גבר יכנס לשירותי נשים, הוא ישר יקבל גערות וצעקות. לגבי אישה שתיכנס לשירותי גברים, אולי היא לא תקבל צעקות, אבל מבטים מביכים ואי נעימויות זה בטוח.

  11. פינגבק: שיעורי בית « האחות הגדולה

  12. פינגבק: פאנסקסואליות ללא גבולות | הפרשדונה

  13. פינגבק: כך תהיי בת ברית לחברייך הסטרייטים | הפרשדונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s