בימים האחרונים נפוץ ברחבי האינטרנט קמפיין למען נישואים חד מיניים של הארגון השמרני "הקמפיין לזכויות אדם" (מוכר גם כ-HRC, Human Rights Campaign והארגון ההומואי למען להטבא"ק נורמליות) המוני א/נשים וארגונים החליפו את תמונות הפרופיל בפייסבוק לסימן "=" ורוד על רקע אדום כדי להביע את תמיכתם במתן הזכות להומואים להתחתן כמו סטרייטים, לחיות כמו סטרייטים ולהיות סטרייטים.
נראה שהעיתוי מצליח להגדיר היטב אירוניה מהי. הקמפיין הזה שקיבל תפוצה כ"כ רחבה ותמיכה כ"כ רחבה, מתרחש בדיוק בשבוע שלפני יום הנראות הטרנסג'נדרית שיתקיים ב-31.03. כמובן שזה לא משנה, כי כשאפשר לדבר על הזכות שלנו להיות כמו כולם, להראות כמו כולם, לשאוף לאותה דרך חיים כמו הדובדבן המבחיל שבהטרונורמה, למה שיהיה למישהו אכפת שאנחנו לוקחות את המרחב מהטרנסג'נדרס והג'נדרקוויריות?..
הקמפיין הזה משקף היטב את יחסי הכוחות בתוך קהילת הלהטבא"ק, יחסי כוחות שנובעים באופן ישיר מפרדיגמות להטבא"קופוביות. הקמפיינים שיזכו לתשומת לב, תפוצה רחבה ותקציב יהיו אלה שפונים לא/נשים נורמטיבים, אלה שחיים חיים נורמטיבים ולא מערערים על הסדר הקיים אלא מבקשים להיטמע בו, להפוך לחלק ממנו ובכך גם לחזק ולתחזק אותו. למי אכפת שנשים טרנסיות נרצחות, שאין הכרה בכלל בקיום של א-מיניות או מתקיפות ובריונות כלפי נוער להטבא"קי, כשהומואים רוצים להתחתן כמו סטרייטים?
המאבק לנישואין הוא מאבק שבמהותו הוא אנטי להטבא"קי ואנטי שוויוני. נישואין הם, ותמיד היו הסדר כלכלי פטריארכלי הנותן פריווילגיות לאלו המשתתפות בו על חשבון אלו שלא. הבקשה להיות חלק מהמוסד הזה נותנת לו לגיטימציה ומחזקת אותו, ובכך מחלישה להטבא"קים שלא מעוניינים בנישואים וא/נשים לא נשואות בכלל.
במקום לדרוש להפוך לחלק מהמערכת הזו שאומרת לנו איך לאהוב, כמה, איפה ואת מי, עלינו לשאוף לפרק אותה מהיסוד. פעילות ליברליות אוהבות לטעון שמכיוון שהמערכת הזו לא תתפרק מחר בבוקר, עלינו לתמוך בנישואים "חד מיניים" (מונח כה טרנספובי, אבל מה עוד אפשר לצפות מליברליות) כי זה צעד לשוויון במסגרת המערכת הקיימת, אלא שבזה אנחנו מקבלות את המערכת ההטרוסקסיטית הקיימת כלגיטימית.
כמו שאמר האנתרופולוג רוי רפפורט "הסכמה להשתתף בביצוע טקס חברתי היא חלק מהאישרור וההבנייה של כוחו החברתי של הטקס". כלומר, בעצם זה שאני מתחתןת, אני נותן את האישור שלי, ההסכמה שלי, ההצבעה שלי על חתונה כטקס חברתי בעל משמעות וחשיבות ומחזקת את הכח החברתי שלו.
כדי להראות סולידריות עם הקהילה הלהטבא"קית, אולי עדיף שנפסיק עם הקמפיינים למען הזכות של להט"ב להיות נורמאליים בדיוק כמו הסטרייטים, ודווקא עכשיו, יומיים לפני יום הנראות הטרנסג'נדרית, נתמקד בלהביע סולידריות עם טרנסג'נדרס.
_______________________________
לקראת יום הנראות הטרנסג'נדרית אתן מוזמנות להוסיף לתמונת הפרופיל בפייסבוק תג טרנסג'נדרי בקישור הזה, לשתף פוסטים בנושאי טרנסג'נדריות מכאן, להדפיס את הדף הזה ולתלות בשירותים ציבוריים או לעשות כל דבר אחר שיוצר נראות טרנסג'נדרית וג'נדרקווירית.
הפרשדונה 
למה נראה לך שזה בהכרח סותר אחד את השני?
אני גם נגד מוסד הנישואין, אבל אאבק לטובת אלה שרוצים להתחתן ולא יכולים. זכותם לרצות בחתונה, גם אם לדעתי זה מוסד פיכס. בנוסף, אני רוצה לא להתחתן מבחירה לא להתחתן, ולא שלא להתחתן כי לא מאפשרים לי.
אתם בבלוג הזה באים כל הזמן רק נגד, ואחרי זה מתפלאים שלא סופרים אתכם, אז אוי אוי אוי אנשים רוצים להתחתן, שיתחתנו. אתם שופכים את התינוק יחד עם האמבטיה ומפסידים בדרך הרבה תמיכה. אז כיף לכם להיות קווירים סגורים בתוך העולם שלכם, אבל ככה זה ימשיך ובדרך הזאת שינוי לא תביאו חוץ מאשר בתוך העולם הוירטואלי שאתם חיים בו.
הבעת חלק משמעותי ממה שחשבתי. אייכשהו, עם כמה שאני בעד שמי שירצה להתחתן יתחתן, נראות טרנס* היא בעיה לא פחות בוערת שפשוט נדחקת הצידה…
חתונה היא הצהרת מחוייבות וזכותו של כל אדם לקבל את האפשרות להצהיר מחויבותו לכל אדם אחר לפי רצונו.
דעת שוליים ובצדק. מגוחך. סתירה עצמית גמורה.
בנוסף לשיעורי ספרות/סוציולוגיה/קולנוע שכחתם לקחת קורס בפילוסופיה וכלייה?
כמי שמתנגד למאבק הזה למען נישואים מאותה סיבה שציינת, דוקא כן הצטרפתי ל"טרנד" הפייסבוקי. הסיבה היא עמדתי העקרונית שסולידריות לא ניתן *לבחור*, אם נוצרת סולידריות *מסוימת* בקהילה, ועל אחת כמה וכמה כשהיא חוצה גבולות ואפילו מגייסת תמיכה מחוץ לקהילה, אני רואה עצמי מחויב לחזק אותה. זה דומה לעמדתי לגבי המצעד, שאני לא רואה בו "סלע קיומנו" בלשון המעטה – אפילו להיפך, הוא לדעתי מיצג שווא של סולידריות מדומה – אבל מעצם כך שהוא מגייס רבים כל כך, הוא הופך בפועל לאקט של סולידריות, ולהתנגד לו רק מפני שאינו מתאים לסולידריות שאני הייתי רוצה לראות – די חסר טעם לדעתי, ואני אשתתף כי זו הסולידריות שקיימת בניגוד לזו שאני מעלה בדעתי שצריכה להיות ואיננה.
בנוסף
"אלא שבזה אנחנו מקבלות את המערכת ההטרוסקסיטית הקיימת כלגיטימית."
היא אכן לגיטימית *כשלעצמה*, ולגיטימי שאנשים ירצו להתקבל לחיק הרוב החמים ולהדמות לו בדרך מסוימת, כל עוד לא יעשו זאת על חשבון המיעוט שהוא השאר. הקונפליקט הזה לא קל למימוש, הרוב מעדיפים לחיות בבהירות רעיונית ולא בעמימות, זו הבעיה האמיתית – יכול אדם לרצות להשתייך לרוב ועדיין לתמוך במאבקו של המיעוט להכרה בזכותו להשאר שונה ולהתקבל ככזה – לא חייבים השואפים להטרונורמטיביות מכל סיבה שהיא להתכחש לזכותם של השאר להיות שונים ולהתקבל ככאלו.