הפוסט הזה הוא תגובה למאמר של קובי בכר באונלייף "אני גבר שמפחד משיימינג בפייסבוק"
*אזהרת טריגר – דיון בתרבות אונס, פדופיליה, אלימות מינית, האשמת הקורבן*
היי, קוראות לי דןוג ואני מפחידה.
אני מפחידה, כמו שפמיניסטיות מפחידות גברים, ואני מפחידה כמו שנשים שורדות אונס מפחידות את האנסים שלהן, ואני מפחידה כמו חרדת הסירוס של גברים שהם "פמיניסטים בארון". אני מפחידה כי אני צריךה להגן על עצמי ממי שזרק לי בקבוק בירה על הראש כי הוא לא אהב את הקוקיות שלי, וממי שאמרה שאז מה אם אמרתי שאני לא רוצה להזדיין אתמול בלילה ובכל זאת הזדיינו, כי גמרתי והיה נראה שאני נהנית, וממי שנגע לי בזין כשהייתי בת 4 בתור משחק. אני מפחידה כי אני צריכה להגן על עצמי מכל אידיוט שחושב שאני רוצה את דעתו על הלבוש שלי, ושהפטריארכיה מאפשרת לו להצביע עלי ולצחוק, לגעת בי בלי לשאול, להשפיל אותי במילים שלו, לא לקבל אותי לעבודה, להגחיך אותי באמצעי התקשורת או להרביץ לי בגלל המגדר שלי. ואת הדברים האלה שקרו לי אני לא אשכח, גם אחרי שישחררו את קצב מהכלא, ואחרי שגוגל ישכח את השמות של אלה שביצעו את המעשים האלה.
ההנחה של קובי בכר שכותב "האם ישנה סכנה שיחזור על מעשיו בעתיד? האם בגילו, במעמדו ובסטטוס המשפחתי שלו כרגע, זה סביר?" היא שגברים לא נורמטיבים הם האנסים היחידים. גברים בעלי מעמד, ונשואים לא יכולים לאנוס. זה לא משנה שהם ממשיכים לעשות זאת בשביל קובי, כי כנראה שלו זה לא קרה. כשהוא ממשיך וכותב "אם ייתכן שהנורמות הפסולות שהיו קיימות לפני 14 שנה השתנו והגבר החושב השתנה מעט עמן?" כי הוא מאמין באמת ובתמים שאונס ופטריארכיה הם נחלת העבר. שאם הוא לא חווה אותם ביום-יום שלו, הם לא קיימים.
אז נכון, לא כל גבר שני הוא חנן גולדבלט. חלקם אנסים מנומסים, שאונסים רק קצת, או רק מעירים איזו הערה ברחוב, רק נוגעים בלי לשאול קודם, או שבכלל קיבלו הסכמה ופשוט היו כבר בפנים כשהיא אמרה "לא, די", או רק משחקים עם ילדה בת 4 שלא תזכור ב-20 שנה הקרובות שזה קרה, ולא תוכל לדבר על זה אף פעם.
אבל קובי מפחד, הוא מפחד שיעשו לו שיימינג. זה לא משנה שבד"כ כשמשהי מעיזה לדבר על האונס שעברה (במעט הפעמים שזה קורה) מה שקורה זה שלא מאמינים לה, קוראים לה שרמוטה, אומרים שהיא רצתה את זה, מהללים את הגבר, ומבהירים כמה הוא נורמטיבי ובעל סטטוס ומעמד (ממש כמו שקובי טורח לכתוב בפוסט שלו), וכמה האשה היא היסטרית ושקרנית ומתוסכלת ונקמנית שרוצה להרוס לו את החיים בכמה הקשות מקלדת.
אין ספק שלחיות עם החשש היום-יומי שמישהי תספר על משהו שעשית לה, או תצטט משהו שאמרת במדוייק ותאלץ אשכרה לקחת אחריות ולהתמודד עם המעשים שלך יגרום לך להפסיק להיות מסוגל לתפקד, כי תצטרך להיות כל הזמן עסוק בלהגן על עצמך, ולחשוב לפני שאתה מרשה לעצמך לאנוס ולהטריד מינית… אם רק היית יכול להחליף את זה במשהו יותר פשוט, כמו למשל באפשרות להיות מוטרד יום-יומית במרחב הציבורי ולחיות בתרבות שלמה שרואה בך נחות, זה היה בטח כ"כ הרבה יותר קל מהפחד הנורא שגברים מתמודדים איתו.
ציטוט עם נגיעות נרקסיזם
ואם כבר קיבלתי את הבמה, אוסיף משהו ולו רק בלחש, בעיניי, תופעת השיימינג לאנסים ודושבגים למיניהם, כולל ציון שמם היא חשובה מאין כמותה ואני מעריץה את הנשים שיש להן את האומץ לעשות את זה למרות המחירים הכבדים. משפטי שדה הם אחד הכלים הפמיניסטיים האחרונים שנשארים לנו אחרי שהמשטרה סוגרת את כל התיקים, בתי המשפט מטילים עונשים מגוחכים והאנסים וחבריהם הגברים הפמיניסטים בארון פועלים בסולידריות לשימור הפטריארכיה והשתקה שלנו.
היי, קוראות לי דןוג, כן, ג'נדרקווירית. ואני רוצה שגם אתה תתחיל קצת לפחד.
הפרשדונה 