בין פרובוקציות לטרור

אזהרת טריגר: פוסט זה מכיל תיאורים של התעללות פיזית ונפשית שעוברת על חיילי צה"ל מצד תושבות הכפר נבי-סאלח.

בשבוע האחרון געשה הרשת בדיווחים על הפרובוקציות שניסתה לעורר פלסטינית כבת עשר בכפר נבי-סאלח במהלך ההפגנה השבועית של תושבות הכפר לאחר שעצרו את אחיה הטרוריסט המסוכן בן השש-עשרה, אלא שכרגיל התקשורת השמלאנית מציגה תמונת חלקית ולא מראה את מימדי הזוועה האמיתיים אותם נאלצים לחוות טובי בנינו מדי שבוע.

בסרטון שהופץ נראה חייל אמיץ, חמוש ברובה קטן ומצ'וקמק (ומה כבר שווה הרובה הזה אל מול האבנים שנגישות לילדי הכפר ומצלמות האנרכיסטים מהשמאל הקיצוני?) שסיפק לו הצבא המוסרי ביותר בעולם, צבא ההגנה לישראל, מגן על עצמו בעזרת קסדונת רכה שחבש לראשו, נאלץ לגונן על עצמו אל מול ילדה (ולא מדובר פה בסתם ילדה, זוהי ילדה פלסטינית!) חמושה בצעקות רמות ובילדים נוספים התוקפת אותו מילולית שוב ושוב ללא שביב של רחמים בניסיון לעורר פרובוקציה אלימה.

טרוריסטיות מהכפר נבי-סאלח תוקפות באצבעות מונפות חיילת צה"ל מפוחדת

אותו חייל, שאולי רק עתה סיים טירונות, ילד רך שרק עתה יצא ממערכת החינוך הציונית, בה לא לימדו אותו את תאוות הרצח שהפלסטינים לומדים מלידה, לא מורגל בסיטואציה הזו. הוא נקלע אליה ובסה"כ ממלא אחר פקודות צה"ל על-מנת להגן על אזרחים תמימים כמוני וכמוך מאותה פלסטנית כבת עשר, שנולדה בכפר נבי-סאלח ולכן יש לה יתרון עצום על אותו חייל, המתבטא בניסיון רב ותרגול של כעשר שנים בסיטואציה.

התקשורת לא מזכירה שחיילים אחרים הואילו בטובם לשתף פעולה עם ניסיונות פרובוקציה קודמים של ילדות הכפר נבי-סאלח, כל זאת למען רווחת תושבי הכפר שאליו הם חוזרים מדי יום שישי, ולעיתים אף באים לבקר בלילות ועל כך תושבי הכפר לא טורחים אפילו להודות להם. התקשורת מעלימה את הפרטים האלה כי נוח לה לשכוח את נאורותו של הכיבוש, הכיבוש שמבוצע ע"י הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ע"י הצבא המוסרי ביותר בשביל החלב והחיילים המאופקים ביותר בין הים לנהר.

ואכן החייל האמיץ שלנו במהלך הסרטון כולו לא מתפתה לבעוט באותה הפלסטינית המסוכנת. האם לא מגיעות לו רק על כך מחיאות כפיים סוערות? אין ספק שעלינו להריע לחייל הזה, ילד קט שלוקח על עצמו את נטל ההגנה על העם היהודי, נכנס לכפר זר ולא מוכר וכל זה על-מנת לשמור על הסדר, ומצליח בצעד אמיץ שלא להכות פלסטינית בת עשר.

אז בפעם הבאה שהתקשורת השמלאנית מציגה לכם תמונה של פלסטיני או פלסטינית מוכים או פצועים, ממכות או מכדורי גומי, שוכבים מדממים על הרצפה לאחר שרימון גז פגע בראשם או בוכות לאחר שגררו את אמא שלהן למעצר, זכרו את התמונה הגדולה, ואת האיום המתמיד של פלסטיניות בנות עשר חמושות בצרחות וצעקות שאל מולו חיילי צה"ל נעמדים איתנים ובמו כוחם, אונם ושיניהם מגנים עליך ועלי.

בפעם הבאה שתראו חייל קרבי ברחוב זכרו את כל זה, ועצרו כדי לומר לו מלה טובה, אולי גם לחבק אותו, חזק. יותר חזק, ועוד קצת. אחרי הכל, באמת שמגיע לו.

טרוריסט פלסטיני אורב לחיילי צה"ל האמיצים

מודעות פרסומת

על האחד במאי, רדיפה פוליטית וסולידריות בין מפגינות

אתמול היה האחד במאי. "חג הפועלים" כמו ששמעתי הרבה א/נשים מתייחסות אליו. אבל זה לא יום חג. זהו יום מחאה, יום מחאה נגד הקפיטליזם והשיטה הכלכלית הלא הוגנת שפוגעת כמעט בכל אדם ואדם בעולם הזה (פרט למעטים שנמצאים בראש הפירמידה המעמדית המתוחזקת ע"י השיטה הכלכלית).

מאות יצאו אתמול לרחובות תל-אביב לצעוד ולציין את היום הזה, ואני ביניהן. בין הגושים המפלגתיים והגושים הציוניים והגושים הקומוניסטיים צעד גוש אנרכיסטי. גוש שהתנגד באופן רדיקלי לשיטה הכלכלית ולכל אותם הגורמים המאפשרים לה להתקיים ולנגזרותיה (לאומיות, כיבוש, סקסיזם, מיליטריזם, מדינות, היררכיה וכו').

בתחילת המצעד המון שוטרים ושוטרות עמדו בצמוד אלינו, האנרכיסטיות. כי המשטר לא אוהב אנרכיסטים. אנרכיסטים הם מסוכנים למשטר, כי הם לא מצייתים לפקודות באופן עיוור, הם חושבים לפני, הם מסוכנים למשטר כי הן מתנגדות לו כאשר הוא מפעיל את מנגנוני האלימות הפאשיסטיים שלו. ולכן הרבה שוטרות בחרו להתאגד סביב האנרכיסטים ולא סביב קבוצות ציוניות ומפלגתיות ושאר גושים שצעדו שם.

1

גוש אנרכיסטי בצעדת האחד במאי

אני עזבתי את המצעד באמצע יחד עם מספר חברות, אספתי כמות גדולה של בקבוקים ופחיות לפיקדון (אותן עשרות פחיות קוקה-קולה שנקנו ע"י קהל המפגינים נגד הקפיטליזם) ויחד עם 3 חברות הלכתי להפקיד אותם בסניף הAM-PM שמול כיכר רבין שם נערכה עצרת בסוף הצעדה.

בצד הכביש שמול כיכר רבין הפגינו מספר כהניסטים ושאר פעילי ימין פאשיסטי, אז כשניסנו לחצות את הכביש המשטרה לא נתנה לנו, הם דרשו ש"נעוף משם" וכשאמרתי שאני רק רוצה להגיע לסניף ה-AM-PM והראתי להם את השקית מלאת הבקבוקים  אחד השוטרים דחף אותי חזרה לכיוון העצרת. לא רצינו להיכנס לעימות עם השוטרים אז הלכנו מסביב.

מאוחר יותר באותו ערב (ובמאורע זה לא נכחתי, אז אני מספרת עליו ממה שהבנתי מעדויות של חברות שנכחו במקום) אחד המפגינים מהגוש האנרכיסטי עבר שם ולכאורה צעק משהו לעבר הפגנת הימין. מספר שוטרים זינקו עליו ועצרו אותו באלימות, וכשחברותיו ניסו לומר משהו בנושא, מיד נעצרו גם הם. שבעה עצורות בסה"כ. בגלל כלום. בגלל שמישהו צעק לכאורה את דעתו בנושא כלשהו.

העצרת המשיכה כרגיל, כאילו דבר לא קרה, מספר מפגיני שמאל שעברו שם התעלמו מהמקרה ברגע שהבינו שהעצורות הם אנרכיסטים. זו לא פעם ראשונה שיצא לי לחזות במקרה כזה. לא פעם בהפגנות וצעדות גדולות, וביניהן צעדות מחאת הקיץ קרה שנעצרו מספר מפגינות כיוון שהמשטרה ראתה אותם כדומיננטיים או לא אהבה משהו ממה שהיה להן לומר בעוד רוב הא/נשים ממשיכים לצעוד סביבם ולהתעלם לחלוטין מהמעצר.

הסולידריות בין מפגינות נגמרת כשמדובר בקבוצות לא אהודות (אני כותבת כאן על אנרכיסטים, כי אני אנרכיסט וצועדת עם אנרכיסטים לא מעט, אבל זו לא הקבוצה היחידה שחווה רדיפה פוליטית). א/נשים שמוחים נגד פשיזם, אלימות והשתקה פוליטית מתעלמים מהם כשהם קורים לאחרים מול עיניהן. א/נשים שמתנגדים לשיטה שוכחים שהמשטרה היא גוף שנועד להגן עליה ולחזק אותה.

חוסר הסולידריות בין מפגינות, ההתעלמות ממעצרים וההתנערות מקבוצות של אקטיביסטים שמוכות ע"י שוטרים משרתת את אותו השלטון שאנו מוחות נגדו ומחזקות את אותה השיטה שבגללה יצאנו לרחוב. הפילוג הזה והתיוג של קבוצות מסיומות כלא לגיטימיות מסייע לממשל להציג את התנועה כולה כלא לגיטימית.

היום התפרסם בפייסבוק סיפור של קצין בכיר שפרש מהמשטרה וסיפר כי שוטרים קיבלו הוראה להגדיל ב-10% את כמות כתבי האישום ובקשות המעצר. שוטרים מקבלים הוראות לעצור א/נשים בלי קשר לביצוע פשעים או עבירות על החוק, אלא פשוט כדי לעצור. כי המשטר רוצה עוד א/נשים בכלא, פחות אקטיביסטים שצועדים ויותר אקטיביסטיות שפוחדים להגיע להפגנות ולצעות מחשש שיעצרו.

קל מאוד להניח שמי שמתעמתים עם שוטרות הם "ילדים טיפשים" ש"רק באו לחפש פרובוקציות" (כמו ששמעתי לא פעם מפגינות ומפגינים טוענים). אבל ככל שקבוצה פועלת יותר נגד השיה, כך היא נתונה ליותר רדיפה פוליטית מצד המשטרה. ככל שפעיל מגיעה ליותר הפגנות ומשתתףת בהם בצורה דומיננטית יותר, כך השוטרים יציקו לו יותר.

תנועות אנטי-קפיטליסטיות שמחבקות את המשטרה שתמיד תישאר נאמנה לבעלי  ההון ולמערכת, אף-פעם לא יחוללו שינוי אמיתי.