אני להט"ב, משמע אני לבן

אתמול התפרסם בוואלה המאמר "רעש וסלסולים: הגיע הזמן לצאת מהארון" מאת חגי אוזן. המאמר מותח ביקורת על ה"אופורטוניזם העסקי" של ליאור נרקיס בשיתוף הפעולה שלו עם ליין המסיבות הלהט"בי המזרחי "אריסה" בסינגל החדש שלו "עמליה". חגי טוען במאמרו שאין להתייחס לאקט זה כצעד אמיץ למען הקהילה, מכיוון שמדובר בסה"כ בשיקול עסקי, ושהצעד היחיד בתחום שיכול להיות משמעותי עבור הקהילה הלהט"בית יהיה כשזמר מזרחי יצא מהארון.

אז איך זה בעצם עובד?
לחברי כנסת סטרייטים אשכנזים מותר לדבר במצעדי גאווה, ולקבל קרדיט על "שיתופי פעולה עם הקהילה", לרון חולדאי האשכנזי מותר לבנות קריירה על הגב של להט"בים למרות שהוא סטרייט ונותן כסף בעיקר לפרויקטים של מסיבות, פסטיבלים ותיירות, ומעט מאוד לדברים שאשכרה עוזרים ללהט"בים בסיכון, לסטרייטים אשכנזים מותר לבוא לצעוד איתנו המצעד כדי להביע תמיכה ולאהוב את כל ההומואים החמודים (כל עוד הם לא מתקרבים לסטרייטים יותר מדי), ומותר לעשרות זמרים אשכנזים להופיע באירועי גאווה, ולהצהיר שהם ממש בעד ההומואים החמודים.

אבל שזמר מזרחי סטרייט ישתף פעולה עם ליין מסיבות להט"בי מזרחי?! גועל נפש!!! צביעות!!! שיצאו מהארון המזרחים האלה קודם!!!!!!! איפה הנאורות איפההההה?!111

אין לי שום כוונה לטעון שלא מדובר פה באופורטוניזם עסקי ושלא נעשה כאן רווח על גב הקהילה הלהט"בית, אבל איכשהו אנחנו קוראות מאמרים זועמים על זה הרבה יותר כשמדובר במזרחים סטרייטים שעושים את זה, והרבה פחות כשאשכנזים סטרייטים עושים אותו הדבר בדיוק, או אפילו יותר גרוע. דוגמא נהדרת נוספת להבדלים בהד הציבורי בין התייחסות ללהט"ביות מזרחית לאשכנזית ראינו כשיצאו מהארון נדב פרידמן ואלון אבקסיס.

בתמונה: אוריאל יקותיאל

בתמונה: אוריאל יקותיאל

במקרה מקרי ביותר נתקלתי אתמול במהלך זפזופ אקראי בטלוויזיה בשידור חוזר של הסדרה "ג'וני", קומדית מצבים ישראלית שמספרת את סיפורו של הומו מעצב אופנה עיראקי אוחצ'תי שחוזר עקב קשיים כלכליים מהעיר הגדולה לרמת-גן, להתגורר באותו הבניין עם אמו העיראקית. הסדרה שודרה בשנים 2002-2003 בערוץ 2, אז צפיתי בה עם משפחתי העיראקית.

עוד בפתיח של הסדרה, אנחנו לומדות שההבדלים בין ג'וני לבין אמו הם כמו "מלחמת תרבות", שהם כמו ההבדלים בין "ימי הביניים לעולם המחר", שאם החשוכה מאמינה ש"פה זה כמו בגדאד, מי שמתנגד יורים בו סקאד". בפרק הראשון אנחנו מגלות שג'וני (שאמו עדיין קוראת לו בשמו הקודם – נאג'י) הוא מעצב אופנה מצליח שעובד עם גלית גוטמן האשכנזייה, לא אוהב את חברת הילדות המגושמת שלו, רב עם אמא שלו על סקס שלדעתה הוא עוסק בו יותר מדי, תוך שהיא מרבה להשתמש בביטויים בעיראקית ולדבר עם מבט כבד, והוא מדבר במבטא צברי, בעברית רהוטה ונטולת מילים של ערסים.

נראה שמלבד העמבה במקרר, והאהבה לאוכל של אמא, נאג'י… אה, סליחה, ג'וני, הוא כבר לא מזרחי, הוא עסוק מדי בלהיות הומו. הוא אינגלת את השם שלו, הוא עובד עם סלבס אשכנזים מתל-אביב, הוא לא רוצה להסתובב עם חברות הילדות והמשפחה שלו (חוץ ממתי שמכינות לו אוכל) והוא מדבר כמו אשכנזי מבית טוב.

רק באופן הזה להט"בים מזרחים מצליחים לעבור מסך. רק כשהסרנו מעצמנו את שכבות הצבע, גירדנו בכח את סממני התרבות, עקרנו את המילים הערביות מהשפה שלנו ואימצנו לחיקנו בחום את ערכי האינדיווידואליזם המערבי של עולם המחר מותר לנו להתקיים בתור להט"בים מזרחים, ולא שנייה אחת קודם לכן.

הלהט"בים של האריסה, ששומעים מוזיקה מזרחית, הולכים עם שרשראות זהב ומארגנים מסיבות של ערסים פשוט לא יכולים להתקיים  באותו אופן במרחב הזה. הזהות שלהם היא סתירה פנימית, להט"ביות לא יכולה להתקיים במרחב המזרחי, כי המרחב המזרחי מוצג כהיפר-גברי והיפר-פטריארכלי והומופובי. הליברליזם המערבי מצויר כגן עדן ללהט"בים, ולכן שם אנחנו צריכות להיות.

אנחנו יכולות גם לסרב להמשיך לדבר שיח לבן שאנשים לבנים קבעו בשבילנו שהוא הוא השיח הנכון בשבילנו, אנחנו יכולות ליצור יחד שיח להט"בי מזרחי, בשיתוף פעולה ולמידה מהתנועה הלהט"בית הפלסטינית, בשיתוף פעולה עם פעילות להטבפא"קיות ברה"מיות, אתיופיות, מהגרות, מבקשות מקלט, עובדות זרות ואחרות. אנחנו צריכות להתחיל לייצר לעצמנו מרחבים, כי התנועה הלהט"בית המיינסטרימית לא תעשה את זה בשבילנו.

אבל אני גם בטח סתם מגזימה… זה הרי בכלל לא קשור לגזע.. הרי הכל עניין של מנטליות

אם אתן לא אשכנזים, ויש לכם פייסבוק אתן מוזמנות בחום להצטרף לקבוצת הפייסבוק "שיח להטבא"קי מזרחי".

בתאריכים 28,29,30 באוקטובר יתקיים בבאר שבע הקוויריסטאן, פסטיבל קולנוע קווירי מזוית כהה. לפרטים נוספים, זה האירוע בפייסבוק וזו הזמנה לאירוע:

098099

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “אני להט"ב, משמע אני לבן

  1. זו טענה כללית כנגד התקשורת ששופטת ומחליטה מהי תרומה נאותה והולמת למאבק הלהטבא"קי: הרי ברור ונעלה מכל ספק שכל פעולה ציבורית שנעשית מחביאה גם אינטרס פרטי כלשהו, מי שרוצה יאמר "כשר אבל מסריח", מי שרוצה יאמר שאין ראוי יותר מאינטרס אישי לפעולה למען הקהילה [כי בלעדיו אינה בת קיימא] – אבל לטעון שבמקרה אחד הוא כשר ובשני לא זו צביעות.
    לטעמי זמר סטרייט שמשתף פעולה עם הקהילה תורם לנו יותר מזמר הומו שיוצא מהארון. ללא תלות בשיוך עדתי, מגדרי או אחר.

  2. פינגבק: מומלץ: הפרשדונה: אני להט"ב, משמע אני לבן | טיפול שורש

  3. כןןןן
    האשכנזים רעים המזרחים טובים בואו נזרוק אותם לפחחח "הגבר האשכנזי הלבן" בוהההווווו
    מתי נולדת? 1975 נגיד, ואני הולכת פה רחוק.
    אפשר לחשוב כמה סבלת במעברה כשהגעת ממרוקו והכריחו אותך לוותר על הזהות האתנית שלך
    לטובת כור ההיתוך של החברה הישראלית.
    תוציאו כבר את הראש מהתחת ותבינו שמי שמנציחות את הדיכוי ואת האפליה זה אתן, בכך שאתן מתעקשות להדגיש את ההבדלים בין "מזרחי" ל"אשכנזי"/"מערבי", ובדרך הופכות פלח שלם מהאוכלוסיה למפלצות איומות שעשו מה בעצם? קיבלו הזדמנות יותר טובה לפני 50-60 שנה.
    העולם התקדם מאז.
    הדיכוי קיים כי אתן מתעקשות לקיים אותו.
    ואם תהית, אני אשכנזיה. לגמרי. *מעולם* לא קיבלתי יחס שונה בשום תחום בחיי מהיחס שקיבלו חבריי וחברותיי המזרחיות, ומאסתי ברצח האופי שכל "מזרחיה", או כל בעלת קמצוץ של גן של "מזרחיה" מרשה לעצמה לעשות ל"אשכנזים" (שהיא בעצמה הגדרה כללית, רחבה ומטופשת).

  4. בזמן האחרון הנושא הזה של מזרחיות ולהט"ב עולה לי לא מעט לראש.
    גם יצא לי לשוחח עם חברותים מהקהילה על הרעיון הזה של להיות לא הטרו בתוך בית/קהילה/רוב מזרחי, ועל ההתרחקות הזו מהמזרחיות תוך כדי ייצור וקבלה של זהות לא הטרואית.

    מה שאישית אני חושב שלמדתי מכל העיסוק הזה הוא שהזהות הלהט"בית הסטריאוטיפית בישראל כפי שהיא מיוצגת בתקשורת/מסך וכו' (מתחושות שלי בעיקר, לא משהו אמפירי) היא בעיקר אשכנזית, בורגנית, תל-אביבית והטרונורמטיבית.
    הזהות המזרחית הסטריאוטיפית, כמו שאמרת עם ג'וני ואימא שלו, היא עממית, לא משכילה, פריפריאלית, מאוד פטריאכלית, עיסוק בכבוד המשפחה, במשפחה ומסורתית.

    מכאן ,לדעתי, נובע המתח. המתח הזה בין שתי הזהויות שנמצאות בקצוות שונים על הסקאלה. כשאדם מזרחי מנסה לגבש לעצמו זהות בעולם הלהט"בי הוא נמצא במתח הזה. ממה שהכרתי מסתבר שאנשים נוטים לדחוק החוצה את הערכים המזרחיים יותר ולאמץ את ערכי ההומונורמטיב הזה.
    בגלל המתח הזה גם כל הדיון הזה – 'איך אתה מזרחי ומדבר על הקהילה..'

    דבר נוסף ואחרון, שהוא נקודת אור לעניות דעתי. זה כניסת ההומו המזרחי הלא משתכנז לתוך הקהילה(אריסה, ארץ נהדרת, טלויזיה).
    אני חושב שזה חיובי בגלל שזה נותן קונטרה לבורגנות ההומואית הגברית ההטרונורמטיבית ששולטת פה ומדירה מגזרים שלמים (נשים, קווירים, טראנסים) מהדיבור/השתייכות/סדר עדיפיות של הקהילה.
    נכון שזה מאוד סטריאוטיפי ומאוד משפיל לעיתים לדמות המזרחי (שזו צרה כללית במדינה, ובמיקרוקוסמוס הקהילתי).
    אולי בגלל הדיאלקטיקה הזו בין שתי הדמויות הנוגדות האלה נוכל למצוא דרך אמצעית יותר.

    ואני חושב שזה צעד ראשון בדרך להפיכה של הקהילה לקהילה לכל הזהויות ולא רק להומואים/לסביות הטרונורמטיבים שקל לשאר העולם לאכול.

    נ.ב, מאמר מהמם 🙂

    • אני תוהה מהם אותם "ערכים מזרחיים". האינדיבידואליזם המערבי הוא זה שאפשר מראש את הזהות הלהטבא"קית, כי מותר ואף חובה על אדם בחברה כזו להגשים את *עצמו* במקום *לשרת את דרישות החברה*. מהם אותם ערכים מזרחיים, ובמה ולמה הם סותרים את המערביים? מדוע מזרחי שיאמץ את האינדיבידואליזם ייחשב ל"משתכנז" ובוגד במוצאו ועדתו?

    • מסכימה ממש (עד כמה שאני יכול בתור אשכנזי), וחושבת שעוד נקודת אור היא התרבות הקוקסינלית, שלא סתם מפרידה את עצמה מהקהילה הטרנסג'נדרית שהיא הרבה יותר לבנה ומעמדית.

  5. פינגבק: אני קצת משוגעת – על מין, מגדר ומיניות במוסיקה מזרחית | קבוצת הקריאה הקווירית באר-שבע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s