ביום חמישי האחרון צעדתי במצעד הגאווה בירושלים יחד עם גוש ורוד-שחור אנרכיסטי. במהלך המצעד קראנו סיסמאות שונות וביניהן "להחרים את ישראל, ובתחת לקבל", "לא היררכיה לא מגדר, מפילות את המשטר", "BDS זו השיטה, תנו לי משחקי שליטה", "לא רוצות חתונה, לפרק ת'מדינה", "לא רוצה להיות נורמאלית, גאווה פאנסקסואלית", "במדינה של אנסים, אינתיפאדה של נשים", "לפרק את הממסד, וגם לעשות ביד" ועוד.
בסוף המצעד הגענו לגן הפעמון והתעוררה שיחה בין כמה מהצועדות בגוש השחור-ורוד לחברי התא הגאה של הליכוד שצעדו גם הם במצעד. אחד מחברי הליכוד אמר לי שהרגיזו אותו הסיסמאות שלנו, ובהמשך התנהל דיון בינו לבין אחד הצועדים בגוש השחור-ורוד אודות הליכוד, והאם מפלגה שמשה פייגלין חבר בה יכולה להיות מפלגה גיי-פרינדלי.
גוש שחור ורוד
צילום: אלמה ביבלש
באותו היום הועלה לעמוד הפייסבוק של משה פייגלין סטטוס שבו נכתבו בין השאר הדברים הבאים:
"ההומוסקסואליות כבר מזמן אינה סטיה מינית… מדובר בקיעקוע התא המשפחתי שהוא אבן היסוד של כל חברה לאומית"
הסטטוס הזה הצליח להרגיז לא מעט א/נשים. בין השאר להטבא"ק שיצאו נגד הטענה הזו. אבל אם נחשוב עליה לרגע, נבין שאין ספק שהתא המשפחתי הוא אבן היסוד של כל חברה לאומית. התא המשפחתי ההטרונורמטיבי הוא אחד הכלים החשובים במלחמה הדמוגרפית שהחברה הלאומנית שאנחנו חיות בה מנהלת, ההטרוסקסיזם מבנה ומשמר היטב את יחסי הכוחות שעליהם החברה שלנו מושתתת, והמודל הגברי שהנורמה הסטרייטית מציבה לנו כמטרה הוא הבסיס למיליטריזם המחזק את הלאומנות שלנו.
כשמבינות את זה קשה שלא להסכים עם הטענה של פייגלין שההומוסקסואליות והקוויריות חותרות תחת הלאומיות (ובאופן כללי יותר נגד כלל יחסי הכוחות בחברה שלנו). המאבק בהטרוסקסיזם ופירוק גבולות המשיכה המינית לא יכולים להתממש ללא פירוק גבולות הלאומיות. לכן שום מפלגה, ושום גוף לאומי לא יוכלו לעולם להיות גיי-פרינדלי במובן הרחב של המלה. שימור הלאומיות משמעו גם שימור ההטרוסקסיזם.
כל ניסיון לדחות את הטענה הזו המתיימר להיות פרו-להטבא"קי נובע מפוליטיקה דומואית המבקשת לתת להומואים להתקרב לקונצנזוס ולנורמה ולהיות חלק מהם מבלי לשנותם או לפרקם, ומתעלם מכך שאין שום הגיון בלנסות לקבל שיווין ע"י התקרבות לנורמה שדוחה אותנו ומבטלת את הקיום שלנו במקרה הרע (והמציאותי) ומאפשרת לנו להתקיים כסוג ב' במקרה הקצת פחות רע.
בהמשך הסטטוס נכתב:
"מי שמארגן מצעד גאווה אינו מבקש לקבל זכויות, הוא מבקש לאכוף על רשות הרבים את ההומוסקסואליות כתרבות."
גם כאן פייגלין צודק. דרישה לזכויות היא מטופשת וחסרת טעם, כי זה מונח קצת ריק מתוכן. זכויותינו הם שלנו, ואנו לכל היותר יכולות לדרוש שיפסיקו לבטל אותן ולשלול אותן מאיתנו, כלומר שיפסיקו את הדיכוי שלנו. הפסקת הדיכוי שלנו בהכרח כוללת "אכיפת ההומוסקסואלות כתרבות על רשות הרבים", במובן זה שהדיכוי שלנו נובע מאותה הנורמה הסטרייטית שאותה עלינו להשמיד. רק כאשר הנורמה הזו תחוסל סופית, כאשר לא יאמר לנו מבוקר עד ערב שההטרונורמה היא המודל הטוב ביותר, הנכון ביותר והמוצלח ביותר, כאשר לא נצטרך להגדיר את עצמנו, המיניות שלנו והזהות שלנו ביחס להטרונורמה, רק אז נדע שמצעדי הגאווה השיגו את המטרה שלהם.
פייגלין הוא אמנם לאומן, הומופוב ולהטבא"קופוב, אבל הוא בהחלט מבין את המאבק הקווירי טוב יותר מחברי התא הגאה של הליכוד.
הפרשדונה 
הוצאת לי את המילים שהתפתחו להן במוח שלי בזמן שקראתי את הסטטוס של פייגלין, רק בצורה מנוסחת וחדה הרבה יותר. תודה 🙂
היה כיף לצעוד יחד בגוש השחור-ורוד במצעד!
האם בהכרח כל תרבות לאומית חייבת להדיר את הקהילה הלהטב"קית ולשמר את התא המשפחתי? זה המשפט הכי מעניין בפוסט הזה לטעמי, וקצת מפוספס לטעמי שהוא נשאר בגדר קביעה באוויר ללא דיון.
אבל אני מסכים מאוד, המאבק הלהטבק"י הוא לא רק מאבק משפטי בשביל זכויות(על אף שאני לא חושב שיש הבדל מעבר לסמנטיקה בין לדרוש זכויות לבין לדרוש ביטול של דריסת זכויות), אלא מאבק תרבותי קודם כל. זה מאבק של קבלת התרבות הגאה, אל מול התרבות שהדירה אותה. המפגש בין שתי התרבויות הללו לא צריך להסתיים בניצחון אחת של השנייה, אלא לפי דעתי בשילוב האחת בתוך השנייה. זה לפי דעתי מה שפייגלין מפספס, ואולי גם מה שאתה. פייגלין מפחד מהשתלטות גאה על תרבות המיינסטרים, ואתה מפחד מהשתלטות המיינסטרים על התרבות הגאה(דומואים). האם תכלית המאבק הגאה הוא ביטול ההטרונורמטיביות, או העמדת הספקטרום הלהטבקי מולו?
אמנון
אני לגמרי מסכיםה עם השאלה שלך, ומבין לגמרי מאיפה היא באה, אבל התשובה שלך בלתי אפשרית בעיניי. לא בלי שינוי כל כך מהותי, שהופך את המושגים שאנחנו מדברים בהם עליה עכשיו ללא רלוונטים.
במציאות התרבותית והחברתית הנוכחית, עצם הרעיון של "התרבות המייניסטרימית", או כמו שאני אוהבת לקרוא לה, התרבות ההטרוסקסואליסטית, הוא לשלול, להדיר, למחוק, ובעיקר לדחוף לשוליים (מה שנקראת באנגלית marginalize) את כל מי שהוא לא הטרוסקסואל, סיסג'נדר, מונוגמי, ונילי, נשוי, מתלבש מעשמם, מתרבה או גבר.
(כמובן שיש עוד זהויות אחרות שנמחקות ונדרסות כמו כל מי שהוא לא לבנה, עשירה, כשירה גופנית, ועוד מלאן, אבל בכוונה מעניין אותי לייצר את ההפרדה המלאכותית הזו לצורך הדיון על שילוב ומיזוג של "תרבות להטבא"קית)
כמו כל תרבות בחרבה היררכית, היא נועדה כדי לספק לנו פולקלור – להסביר לנו מיהם האנשים מסביבינו בעולם, ומי מהם ראוי שנרצה להיות כמוהו, לעומת מי מהם ראוי שנרצה לפוצץ במכות. כדי לעגן את הטיעון הזה, כמו ביקשת בצדק, כל מה שצריך לעשות זה לפתוח טלוויזיה, או עיתון, או להקשיב לנאום של פוליטיקאי(ת) בעיתות מלחמה בהם מדברים על הדברים "החשובים באמת". אתה תגלה, מהקריאה התרבותית הזאת, שחוץ במקרים מאוד מאוד יומאי דופן, המטרה של כולנו היא לדחות מעלינו "ערכים אלטרנטיביים" ולאמץ אל חיקנו את המשפחה ההטרוסקסואלית, בה עושים סקס עם בן אדם אחד, בצורה אחת, וניראים כמו שצריך.
דוגמא א': http://www.youtube.com/watch?v=yYvyh3IIdDk
דוגמא ב': http://www.youtube.com/watch?v=RetgFPeBaZM
ויש עוד 6 מיליון…
מה שאני מנסה להגיד, שאיחוד לא אפשרי. צריך פיתרון שלישי, של חברה שלא מבוססת על הפרדה בין מין למגדר למעמד כלכלי ולמוצא. חברה שבה השיוך הקטגוריאלי הוא לא רלוונטי. וזה, בחיים לא יקרה בחברה בתרבות שהכלים העיקריים שלה עם סימון והדרה, כדי שנדע מי מגניב ומי לא.
בברכת שום דבר שהוא פחות ממהפכה לא יעזור,
אז בואו נתחיל לעבוד,
טל(י) נתיבה ברוך דרמה ווזנר-שלום-נבו.
פינגבק: מוות ושתיקה « האחות הגדולה
פינגבק: הלהטבא"ק שלך בשמאל, נשמה | הפרשדונה
פינגבק: אין לנו שום דבר נגדכם, כל עוד אנחנו לא שומעים עליכם | הלא אנושית מהר כרוב