מה, אתה אוכלת מהפח?

פריגניזם (freeganism, free+vegan) הוא אקט של איסוף מזון טבעוני שנזרק מפחים על מנת לאכול/להשמיש אותו. פריגניזם היא תפיסת עולם אקולוגית ואנטי צרכנית, שאומרת שהכלכלה צריכה להיות חופשית, שלא צריך להשתמש בכסף, וכן למזער את השימוש בדברים שדורשים המון משאבים או שאנו לא צריכים אותם. הפריגנים נוהגים לעשות שימוש חוזר בכל דבר שיש להם צורך בו (בתים, בגדים, אוכל…) וימנעו מקנייתו.

הפריגנים מציעים כלכלה המבוססת על עזרה הדדית כחלופה לקפיטליזם.

לרוב הא/נשים נראה מוזר כשהם נתקלות בקונספט הזה שא/נשים מוכנים לאכול מזון מהפח מרצונן החופשי, לא ברור איך זה אפשרי או למה שמישהי יבחר לעשות דבר כזה. אז קודם כל אציין ששליש מהמזון שמיוצר בעולם נזרק לזבל. זוהי כמות אדירה של מזון. למעשה על כל 2 ארוחות שאנו אוכלות, יש ארוחה שנזרקת לפח, אבל שום נתון סטטיסטי לא יוכל להבהיר את המצב ואת סדר הגודל שלו כמו טיול קטן וחיטוט בפחיהם של סופרמרקטים וחנויות.

הרבה מהמזון שנזרק הוא מזון טוב לחלוטין שלמערכת הקפיטליסטית צרכנית אין שימוש בו מכיוון שהוא בלתי ניתן למכירה. למשל כרובית שלמה שרק פרח אחד שלה השחיר, סביר להניח שלא תירכש, ולכן היא תיזרק לפח במקרים רבים. אותו דבר עם שק של תפוחי אדמה שחלק קטן מהם הרקיב וכו'. לרשתות המזון הגדולות לא משתלם לתת לא/נשים רעבים את המזון הזה אז הן מעדיפות להשמיד אותו. למעשה במקרים רבים החברות מעדיפות למנוע גישה למזון שנזרק על-מנת שא/נשים יאלצו להמשיך לקנות עוד. ידידה שעבדה באמפם סיפרה לי שהמדיניות הרשמית של החברה לגבי השלכת מזון היא לפתוח מוצרים שנמצאים באריזות סגורות ובמקרה וזורקים פירות וירקות לשפוך עליהם אקונומקיה. פריגניסטים ישמחו וודאי לשמוע שבמרבית המקרים ההנחיה לא מבוצעת בפועל ע"י עובדי/ות האמפם.

מלבד דאמפסטר דייבינג (חיטוט בפחי זבל לצורך מציאת מזון או דברים נוספים) פריגניסטיות משיגות מזון גם בטייבל דייבינג, כלומר במעבר בין שולחנות של מסעדות/בתי קפה ואכילת שאריות טבעוניות של מזון של א/נשים שהושארו שם.

מזון שמושלך לפח מגיע למטמנות שם הוא עובר פירוק אנאירובי לגז מתאן שהוא מהגרועים שבגזי החממה (לפחות לפי ויקיפדיה) הגורמם להתחממות כדה"א במקום שיעבור פירוק בקיבה/קומפוסטר ויהפוך לדשן שמזין את האדמה. פריגניסטיות שחיות מהבזבוז של החברה הצרכנית לא מכניסות כסף לתאגידי מזון ענקיים, מסייעות לכדה"א בכך שפחות מזון יהפוך לגזי חממה, ומחלישות את המערכת הכלכלית הקפיטליסטית בכך שהן לא לוקחות בה חלק (או לפחות לוקחות בה חלק קטן יותר).

 

במהלך החודשים נובמבר-מרץ הייתי חברה בתא אוכל במקום פצצות תל אביבי שקיים 10 דוכנים. אנסה לתת כאן כמה עצות וקווים מנחים להקמת דוכנים כאלה ולשתף במסקנות ולקחים שלי.

קודם כל הסבר קצרצר: אוכל במקום פצצות זו תנועה שורשית עולמית (שזה אומר שאין מנהל או משרדים וכו', יש רעיון וקווים מנחים, ומי שעובד לפיהם הוא חלק מ"אוכל במקום פצצות")

על הרעיונות של אוכל במקום פצצות בקווים מאוד כללים אפשר לקרוא בוויקיפדיה.

כדי לארגן דוכן צריך קודם כל א/נשים שמתעניינות/ים ומוכנים/ות להתנדב. רצוי שבתא אב"פ יהיו משהו כמו 8-10 פעילות/ים רציניים/ות עם מחויבות לתא, אפשר גם פחות, אפשר גם יותר, אפשר גם לבד. הכל תלוי ביכולות הארגון ובנכונות להשקיע זמן מצד המתנדבות.

כדי להפיק דוכן צריך לעשות 3 דברים: איסוף, בישול ודוכן.

לאיסוף כדאי מאוד להשיג עגלת קניות ושקיות כי ככה יהיה קל יותר לאסוף, וללכת להסתובב בפחים שיש בהם אוכל. יש המון פחים בת"א, אבל גם במקומות אחרים. ספציפית סופרמרקטים ואמפמים זה מקומות מעולים לדאמפסטר דייבינג (איסוף מזון/כל מני דברים מפחים). אנחנו היינו עושות מסלול קבוע שהתחיל בפח של האמפם בארלוזרוב פינת אבן גבירול, המשיך לכיוון ניצת הדובדבן באבן גבירול, משם למסריק ועל קינג ג'ורג' ששם יש 2 אמפמים ועוד ירקניה שבפחיהם אספנו מזון, וסיימנו את המסלול בשוק הכרמל. השוק נסגר ב-19:00 אז במידה והולכות במסלול הזה כדאי לתזמן ככה שמגיעות לשוק בסביבות 18:00-18:30, כי אז מתחילים לסגור את הדוכנים בשוק ולזרוק מלא אוכל, ואפשר להסתובב ולאסוף עד בערך 19:00-19:15 כשבא טרקטור ומפנה הכל למטמנות. כדאי לציין שבשוק יש עוד א/נשים שאוספים מזון, אנחנו בחרנו לרוב לתת את המזון שם לא/נשים שזקוקים לו יותר מאשר לאסוף אותו לדוכן, ואז עדיין נשאר לנו הרבה אוכל שאספנו בשאר המקומות, אבל לרוב כמות האוכל הנזרקת כה גדולה שיש מספיק לכולן, ובכל זאת חלק נזרק בסוף.

אפשר תוך כדי האיסוף לאסוף גם בקבוקים ופחיות לפיקדון וככה לקבל תקציב קטן על-מנת להשלים צרכים של מזון, כי מוצאות בד"כ הרבה ירקות, ירקות שורש, תפו"א, כרובים וכו' (ופעם מצאנו גם טופו טוב, לחמים, פירות ועוד כל מני דברים טובים) אבל קשה למצוא נניח אורז/פסטה/עדשים, אז אם אוספות בקבוקים ופחיות אפשר לקנות קילו אורז/פסטה/עדשים מהכסף של הפיקדון.

בישול –
כדאי להשתדל לבשל כמה שפחות דברים. את המתכונים להרכיב לפי מה שנמצא באיסוף. אנחנו היינו קונות קילו עדשים כתומות ומכינות תבשיל עדשים אחד ענקי מכל ירקות השורש, תפו"א, פלפלים, בטטות, גזרים, בצלים וכו' וכל מה שאפשר היה לזרוק לתבשיל, מוסיפות גם כמה תבלינים ואם היה נשאר לנו היינו מכינות סלט/מוקפץ או משהו. מניסיוני מאוד לא כדאי להשקיע באנטיפסטי (שזה מה שעשינו בפעמיים הראשונות). זה המון זמן הכנה יחסית, זה מאוד מקשה על הבישולים וזה נגמר ממש מהר. למרות שזה נראה לעיתים הכי טריוויאלי כשמחפשות מתכונים לפי מוצרים, עדיף להשתדל להימנע כמה שאפשר.
כדאי ליצור קשר גם עם מסעדות שזורקות מזון בסוף היום ולבקש לאסוף. אנחנו היינו מקבלות המון אוכל ממסעדת ה-24 רופי.

דוכן:
כדאי להכין פלאיירים. אני מצרףת את הפלאייר שלנו, הוא לא טוב במיוחד וככל הנראה כיום הייתי מנסחת אותו אחרת, מוזמנות/ים להשתמש כמו שהוא, לקרוא, לקבל השראה, להשתמש במשפטים מסויימים ו/או לכתוב פלאייר חדש כרצונכן/ם.

אנחנו השתמשנו בדוכן בכלים רב פעמיים ושטפנו אותם תוך כדי הדוכן בגיגית. זה יותר מסורבל מכלים חד פעמיים אבל הרבה הרבה הרבה יותר אקולוגי ואנטי-צרכני. צלחות אפשר למצוא בדאמפסטר. אנחנו מצאנו את כל הצלחות שלנו (וגם כלים, סירים וכו') אפשר גם לקנות כמה צלחות/קערות פלסטיק רב פעמיות או לבקש תרומות מא/נשים.
כדאי להשיג שולחן מתקפל לדוכן, למרות שאפשר גם בלי (למשל באחד הדוכנים שלנו לא היה לנו שולחן אז עשינו על ספסל), אבל הרבה פחות נוח.
מבחינת מיקום, אנחנו היינו עושות בד"כ בכיכר מגן דוד בכניסה לשוק הכרמל בעת הסגירה, כי יש שם מצד אחד א/נשים רעבים שבאים לאסוף אוכל שנזרק ומצד שני א/נשים שיש להם פנאי לבוא לאכול אוכל טבעוני ולשמוע רעיונות חדשים על זב"ח, אנטי צרכנות, אקולוגיה, הכיבוש וכו'.

במהלך הדוכנים כדאי לחלק פלאיירים, לדבר עם א/נשים וליצור דיונים, לחלק מזון וכו'

אני וחברות לאחר האיסוף לדוכן הראשון

אם יש לכן שאלות ותהיות נוספות אתם מוזמנות להגיב ואשתדל לענות =]

מודעות פרסומת

25 מחשבות על “מה, אתה אוכלת מהפח?

  1. שאלתי היא: איך ניגשות? אני יודעת שבדוכנים הסיכוי לקבל תגובת אנטי זועמת/נחרדת הוא גבוה, אני תוהה איך זה כשכל הנושאים האלו משולבים? איך מתנהל דוכן בדרך כלל?

    • מקווה שהבנתי נכון את השאלה, הכוונה בתור מי שעומדות בדוכן?

      אני אישית פחות אהבתי לדבר עם א/נשים, אבל לפעמיןם כן דיברתי. לפעמים לא אהבו את מה שהיה לנו לומר, ולפעמים יותר התחברו. לפעמים נוצרו יחות ארוכות ומרתקות ולפעמים זה נגמר בכמה הנהונים או בלקיחת הפלאייר וקריאתו. אני חושבת שלא צריך להיות בהכרח מודל קבוע לשיחה, אלא פשוט לנסות ליצור דיון. לדבר על מה שמתחשק, מה שמעניין. מעצם זה שמעלות נושאים כמו טבעונות, כיבוש, תרבות הצריכה וכו' שהם נושאים שלא מדברות עליהם בד"כ עושות משהו לדעתי.

      אין רק דרך אחת לקיים דיון, ואין רק דרך אחת לקיים דוכן. כל אחת עושה את זה בדרכו.
      ולא תמיד חייבות לקבל תגובות אוהדות. גם תגובות נזעמות זה בסדר לפעמים =]

  2. אני דווקא מכיר את המושג "פריגן" מסקווטים באירופה כטבעונים שאם בדמסטר מוצרים שהם לא טבעוניים הם יאכלו אותם בכל מקרה כי לא ניתנה תמיכה למשק החי .

    • יש דאמפסטריסטיות/ים עם הגישה הזו. אני אישית לא אוכלת מזון דאמפסטר שאינו טבעוני (שהוא לא פריגן, כי הוא אולי Free אבל לא Vegan) מכמה סיבות:
      1) מזון מהחי מתקלקל מהר יותר, נרקב, ובעל פוטנציאל גבוהה יותר משמעותית לשאת חיידקים מזיקים וכו'
      2) זה מגעיל אותי קצת
      3) זה ממש לא בריא
      4) זה מקבע את התפישה של בע"ח כמזון

  3. איזה יופי! תודה על הפוסט המעניין (וגם על שאר הפוסטים המעניינים, שלא יוצא לי להודות עליהם אחד־אחד… :-p)

    אני הייתי שותףה בהקמה של תא אב״פ הירושלמי, שלא קם בסוף. זה עניין לפסיכולוגיה חברתית וכאלה, להבין איך, למה ומה בדיוק קרה שם כשכולנו רצינו להקים את התא ולקחת חלק פעיל אבל בסוף זה בא לידי הגשמה.
    בכל מקרה, כתבתי דף מידע שנחלק. הוא לא שלם אבל אני חושב שאחרים יוכלו להפיק ממנו תועלת גם בצורתו הנוכחית: http://www.scribd.com/doc/99626989/

  4. פוסט מעניין – תודה !! בשנות התשעים ההוללות שלי הייתי שותפה ל"דוכן" דומה .

    אני מתגוררת בי-ם ולפני שנה כשנקלעתי למצוקה כלכלית ניסיתי לחפש אוכל בפחים גדולים אבל שמתי לב שאין גישה אליהם , שיש שומר ( נגיד ברמי לוי ) או שמועכים את האשפה .. יש לכם אולי מידע על המלצות פחים בעיר שלי ?

    ו-האם יותר קל לדעתכם לצלול לפחים במדינות קרות יותר ? האם זה אומר פחות רקבון פחות חולדות פחות מקקים וכו' .. ?

    אשמח לשמוע 🙂 שוב תודה על הפוסט ,נדיר למצוא מידע בנושא אם אני לא טועה .

    • לא מכירה מקומות ספציפיים בירושלים, אבל מומלץ לבדוק בשוק בשעת סגירה ובפחים של רשתות גדולות (אמפמים, סופרמרקטים וכו')

      בקשר לקור, כן, הרבה פעמים קל יותר לעשות דאמפסטר בחורף כי הדברים נשמרים יותר, אבל גם בקיץ בישראל אפשר עדיין למצוא המון המון המון אוכל במצב מצוין. בקשר למדינות אירופאיות, שמעתי שיש מדינות שבהן מפרידות פחי קומפוסט ופחים לזבל לא אורגני ואז יש פחים שלמים מכילים רק מזון. על גרמניה למשל אומרות שהיא גן עדן לפריגניסטים, אבל אף פעם לא הייתי אז אני לא יכול לספר ממקור ראשון.

  5. "שלמערכת הקפיטליסטית צרכנית אין שימוש בו מכיוון שהוא בלתי ניתן למכירה. למשל כרובית שלמה שרק פרח אחד שלה השחיר, סביר להניח שלא תירכש, ולכן היא תיזרק לפח במקרים רבים."
    היא לא תרכש כי בני אדם לא ירצו להשקיע בה את כספם. זו לא המערכת ולא הקפיטליזם, אלא רצונם החופשי של בני האדם. אותו רצון חופשי לא קיים בארצות בהן אין חופש כלכלי, כי באותן ארצות אנשים שמחים להפגש עם כרובית רקובה.
    You are what you eat
    ואת מעודדת אנשים לאכול מהזבל…

    • א/נשים רעבים ישמחו לקבל כרובית טובה שפרח אחד שלה השחיר.
      אבל למערכת הקפיטליסטית אין סיבה להאכיל א/נשים רעבים, אלא רק להאביס צרכנים.

      • אין מערכת.. זו המצאה של האוניברסיטאות. יש רק בני אדם, בני אדם שבוחרים לעשות מה שהם מעדיפים לעשות. בחברה שלו הם מעדיפים לזרוק לפח.
        אם הם היו מעדיפים לחפש אנשים רעבים שישמחו לקבל את הזבל שלהם, אז הם היו עושים את זה. ואם יש רעבים בישראל שישמחו לקבל את זה, אז זו לא אשמת המערכת הקפיטליסטית.
        הנתונים האמפירים מראים שחופש כלכלי משפר את מצב הרווחה והעושר. מעורבות ממשלתית מובילה לתוצאות הפוכות

  6. יו, מקסימות שכמותכןם.
    אפשר אגב, להשיג סירים וציוד מטבח ב"אגורה". כבר יצא לי משם כלמיני דברים: agora.co.il
    לאיתמר, שמגיב מעלי: בטח שיש מערכת. התפיסה האינדיבידואליסטית-אטומיסטית שלך היא בדיוק תוצר של מערכת כזו. המערכת שנקראת ליברליזם-הומניסטי. השאלה היא לא "חופש כלכלי" (מה זה חופש בכלל, ובעיקר בתוך כלכלה!) מול "מעורבות ממשלתית" (למשל משטרה ששומרת מגניבות היא מעורבות ממשלתית). השאלה היא איך תפיסת העולם שלך ואפילו התשוקות והרצונות שלך מעוצבים ע"י החברה שאתה חי בה. אשליות האוטונומיה האישית והעצמאות הן בין האשליות המזיקות ביותר מבחינה פוליטית בימנו.

    • כל מה שבראש שלנו מעוצב ע"י החברה בה אני חי? אני ואתה חיים באותה החברה, זה אומר שגם "רוח המהפכה" וגישות הקונפליקט הן תוצאה ישירה של עיצוב מלמעלה… הרי כל האנשים שווים, לא?

    • אני ואיתמר ואתה חיים באותה החברה, ובכל זאת יש לנו תפיסות שונות ותשוקות שונות. אפילו לי ולאח שלי יש תפיסות שונות ותשוקות שונות, למרות שגדלנו באותה משפחה. אשליית "הכל באשמת החברה" היא בין האשליות המזיקות ביותר מבחינה פוליטית במאה העשרים. אין כזה דבר "חברה", יש רק אינדיבידואלים.

  7. לגבי קפיטליזם, את כל הזמן משתמשת במילה הזו, אבל אני חושש שאת לא מבינה מה המשמעות שלה. העולם שאנחנו חיים בו מספיק עשיר על מנת להרשות לעצמו לזרוק שליש מהמזון לפח, אין שום דבר רע בזה. היה יכול להיות נחמד אם היה ניתן להעביר את המזון הזה למדינות עולם שלישי עניות, אבל מבחינה לוגיסטית זה בלתי אפשרי, אז זה מה שיש.

    • יש בזה גם בעיה אקולוגית (ייצור ללא צורך) וגם בעיה שיש אנשים גם בישראל שלא מקבלים די מזון ואילו היו נותנים להם את המזון הנזרק במקום לזרוק אותו הבעיה הייתה נפתרת.

  8. אהלן, החלטנו לפני כמה חודשים שנתחיל לאסוף כמה שיותר מהאוכל שלנו מהרחוב (כמובן שריהוט הדירה הוא לחלוטין-אשפתי) אך לא הצלחנו לאתר את פחי האשפה. היכן אמפיאם מחזיקים את אשפתם? טיפים לאזור הכרמלית?

    מלבד זאת, תודה על מאמר מעניין וחשוב. יותר ויותר מתבססת ההבנה שמזון צריך לגדל ולצרוך מקומית, במערכת צרכנית וקפיטליסטית שכבר קיימת בערים המערביות ניתן רק לנסות ולצמצם את הנזק כמה שניתן.

    • היי.
      בחלק מהאמפמים הגישה לפחים בלתי אפשרית, אז זה בעיקר עניין של ניסוי וטעייה. לפעמים הם בחוץ, לפעמים באיזה מעבר מאחורי הבלוק, ולפעמים פשוט לא נגישים כי הם נעולים ע"י שערים וכו'.
      ספציפית באמפמים שציינתי בפוסט אני יודעת שאפשר להגיע לפחים.
      באמפם באבן גבירול קרוב לארלוזרוב צריך ללכת על ארלוזרוב ולפנות ימינה, שם מאחורי הבניין יש המון פחים, הפח שנמצא עמוק יותר בפנים הוא של האמפם.
      הפחים של האמפם ביצחק שדה נמצאים בחוץ ברחוב הצדדי לאמפם במקום די בולט.
      באמפם שבקינג ג'ורג' קרוב לנצח ישראל כדי להגיע לפחים צריך לפנות מקינג ג'ורג' לרחוב שהאמפם מציץ אליו ואז לפנות ימינה, שם יש מעבר צר לחדר האשפה.
      באמפם מול גן מאיר הפח הגדול נמצא בחוץ ממש בחזית האמפם.
      באמפם שבאבן גבירול ליד ז'בוטינסקי הפח המצא ברחוב ממש בפינה של רחוב ז'בוטינסקי (שם הצלחנו למצוא לא מעט מאפיםלא טבעוניים)
      ככל שתנסי יותר, תמצאי יותר =]

      לטיפים נוספים אפשר לנסות בקבוצה "איסוף מזון חופשי בתל-אביב" (אם יש לך פייסבוק):
      https://www.facebook.com/groups/162671860500397/

  9. פינגבק: איך תתארגני בצורה לא היררכית ותישארי בחיים | הפרשדונה

  10. שלום לך! הייתי שמח לספר לעיר ת״א עליכם בעיתון שאני כותב בו. אין ספק שזה נושא חשוב שעשוי לשנות את התפיסה אצל לא מעט אנשים, אם לא בעניין של צריכת מזון שנזרק אז לפחות בכל הקשור בצריכה מופחתת והימנעות מזריקה מיותרת.
    אשמח לקבל פרטי יצירת קשר איתך, ואם תרצי, אני במייל eliyabens@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s